חסידות ברסלב
חסידות ברסלב (במקור: ברצלב) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. המשיכו תלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.
אדמו"רי חב"ד וברסלב
כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על אדמו"ר הזקן, שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו. [1] אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול. [2]. יש אומרים כי אדמו"ר הזקן התבטא על ר' נחמן: "הפוגע בו פוגע בי" [3]. רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה[4] במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש הזה ואמר שהוא מכוון מאד[5].
בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' איציקל ז'ליקובר[דרוש מקור].
לרב מנחם הכהן[6] שהיה אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד[7].
הרב אברהם חיים קוסטנטינר מבית שמש שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[8]. ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי[9] וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן[10].
הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים בי"ט חשוון תשנ"ב. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו"[11].
חסידי חב"ד וחצר ברסלב
בשנים הקשות ברוסיה נוצר קשר עמוק בין הרבה מחסידי חב"ד לבין חסידי ברסלב, ומשפחות רבות מחסידי ברסלב התחתנו עם חסידי חב"ד וחלק מילדיהם שהתחנכו בישיבות המחתרתיות עברו לחסידות חב"ד[12]. כמו כן כמה מחסידי חב"ד לקחו חלק בשמירת המנין בראש השנה בציונו של רבי נחמן מברסלב.
התפלגות ברסלב
על אף שרבי נחמן ציוה שלא יהיה אחריו ממלא מקום מפני הקושי בלשאת את המעמד של אדמו"רות והיכולת ליפול על ידי זה, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו, הנה בדורנו נוצרו בברסלב חצרות שונים, עם אדמו"רים כבכל החצרות. ויש מרחק בין הפלגים השונים.
קישורים חיצוניים
- כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?
- הרב מרדכי מנשה לאופר, עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי במגזין התקשרות מספר 1088
- הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ אבניה ברזל
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע וראה בבית רבי, עמוד ס"ו היחס לר' נחמן ושיטתו.
- ↑ עדות הרב בן ציון גרוסמן בשם הרב עזריאל זליג סלונים - נדפסה בספר עבד מלך.
- ↑ לא מובא במקורות חב"דיים שאדמו"ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.
- ↑ מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור
- ↑ כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.
- ↑ עדות ששמע מכלי ראשון הרב דוד מאיר דרוקמן. וראו גרסא אחרת בגליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, בשם הרב דוד נחשון.
- ↑ ציטוט מוידאו, באינפו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
- ↑ ימי מלך[דרושה הבהרה] מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר "לקוטי מוהר"ן". עיין ב"ניצוצות" גליון 5 עמוד 62.
- ↑ דברי משיח תשנ"ב חלק ג' ע' 184
- ↑ כמשפחת ברוד. גלנט. אסטולין ועוד.