חסידות ויז'ניץ
שושלת ויז'ניץ היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.
תולדות החסידות
האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד הבעש"ט ר' יעקב קאפיל - המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן, ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. אחרי פטירת מנחם מנדל מקוסוב בשנת תקפ"ו כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת תרי"ד כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת תרמ"ה.
אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך מוויז'ניץ שכונה אמרי ברוך על שם ספרו. לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ (תרנ"ג ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר בתרצ"ו. במלחמת העולם הראשונה נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו האהבת ישראל מויז'ניץ, על שם ספרו.
רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
- בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר בתש"א. בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
- רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד השואה. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת תש"ז עלה לארץ ישראל. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה בתל אביב, אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק, לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו. נפטר בתשל"ב. על כך אמר הרבי שבכך שויז'ניץ נמצאת בבני ברק, ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של עצבות כו'.[1]
- בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]
- חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.
- רבי אליעזר מויז'ניץ, הדמשק אליעזר. רבי אליעזר עלה לארץ בתש"ד והקים בה את ישיבת ויז'ניץ בתל אביב. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו (תש"ו) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה ארצה כמה חודשים לאחר מכן.
- רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמורו"ת בעיר רבנותו סערט ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה לארץ ישראל בתש"ז (1947) והתיישב בחיפה, שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר בתשכ"ד (1964). את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר (תרפ"ה-תשע"ה).
- רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.
למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה"מקור ברוך" שהקים את חצרו בחיפה. רבי ברוך היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
דרך החסידות
מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, שמחה, ושבת קודש.
בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של אהבת ישראל.[3]
ממשיכי השושלת כיום
לאחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ בבני ברק והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי. לאחר פטירת רבי משה יהושע (בכ' באדר תשע"ב) מונו לממלאי מקומו בניו, רבי ישראל הגר (בשיכון ויז'ניץ) ורבי מנחם מענדל הגר (במרכז בני ברק).
בשנת תשס"ג הופיע בסיום הרמב"ם הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר הרבי את העובדה שבשמחת תורה רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים..[4]
בשנת תשס"ו הופיע במעמד סיום הרמב"ם הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ בוויליאמסבורג, עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה.[5]
קישורים חיצונים
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |