ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר פירוק לכותרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מאיר פרוש (סגן שר החינוך מטעם יהדות התורה הוא סגן שר החינוך, חבר הכנסת בהפסקת חברות, מטעם יהדות התורה ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים) הינו עסקן חסידי, בנו של הרב מנחם פרוש, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק.

פרוש עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים
הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי
הרב פרוש נואם בכנס המנהלים של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש

נולד בשנת תשט"ו בירושלים ובילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לצה"ל, ולאחר מכן נכנס לעסקנות והוא ממשיך את מסורת משפחת פרוש בעסקנות.

בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית ירושלים, במסגרת זו סייע רבות לחסידי חב"ד בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.

בשנת תשנ"ב הגיע ל770, שם בירכו הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו".

בשנת תשנ"ו עמד בראש רשימת "יהדות התורה" לכנסת, הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן שר במעמד שר במשרד השיכון בממשלתו של בנימין נתניהו. במסגרת תפקידו סייע לאלפי חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. אנשי "שלומי אמונים" - סיעתו הפנימית אמרו בבדיחות כי "הסיוע שנותן פרוש לחב"ד הוא כפול מהסיוע שנותן לאנשיו".

במשך השנים הבאות סייע למאבק על שלימות הארץ, לצד סיוע לכלל חסידי חב"ד. המפלגות שרצו מטעמו לעיריות עזרו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.

בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את הרבי ודרש סיוע לחב"ד. לרבים זכור נאומו המרטיט בדיון על תוכנית ההתנתקות, בו ציטט קטעים מתוך שיחותיו הקדושות של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים.

בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית.

כאשר נכנסה אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.

לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא.

באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין המטה העולמי להצלת העם והארץ. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.

בשנת תשס"ט רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור שלמה קאליש מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.

בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת תשע"ג התמנה בנימין ליפקין לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד.

נבחר לכנסת שוב בבחירות לכנסת התשע עשרה.

בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב ומכהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו "על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק".

קישורים חיצוניים