מבצע נרות שבת קודש
מבצע נרות שבת קודש הינו אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי במהלך שנות נשיאותו, ובמסגרתו פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
ייסוד המבצע
המבצע החל בעקבות שיחה אותה נשא הרבי בפני החסידים בכ"ד אלול תשל"ד, בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות שבת קודש ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך. ענין זה אינו תקנה של הרבי אלא חידוש של מנהג ישן שכבר היה נהוג בחצרות בעלז, באבוב, גור, ואף בליטא בחצר וולוז'ין אצל רבי חיים מבריסק ועוד [1].
מדי יום שישי יוצאות נשים למרכזי קניות, לבתי-רפואה ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.
הרבי אף הורה[1] שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות יום טוב.
מדברי הרבי בנוגע למבצע
הרבי[2] מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, רוחנית וגשמית, כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות.
פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת השכינה בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.
וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת צדקה לפני הדלקת הנרות, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת צדקה קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי.
יש לעשות את המצווה בשמחה ובטוב לבב, וכאמור בזוהר הקדוש[3] בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".
מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, חלה - כשרות האכילה ושתיה, נדה - טהרת המשפחה, והדלקת הנר.[4] - נרות שבת קודש ויום טוב.
פמוטות
הרב יעקב לנדא העיד כי מנהג חסידי חב"ד היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא פמוטות עם בסיס עגול דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו שאנ"ש מקפידים על כך.
בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.
לקראת ההתוועדות לרגל י"ב תמוז תשל"ה שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא להתוועדות פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא להתוועדות את אחד מהפמוטות מצופה בזהב טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.
לקריאה נוספת
- בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - אלול תשע"ד - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק
- סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק, תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח אלול תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)
- ↑ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22) במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או עונג שבת או שלום בית. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.
- ↑ בראשית מח, ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א' עמ' 74 (78)