מאיר וורזוב
ר' מאיר וורזוב (י"ב תמוז תש"ז-י"ב אדר תשע"א) היה מפעילי ארגון חמ"ה ואגודת חסידי חב"ד שעסק עם העולים החדשים מרוסיה, וקירב אותם לשמירת תורה ומצוות.
קורות חיים
ר' מאיר נולד בי"ב בתמוז תש"ז לר' משה יוסף בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. משפחתו לא שמרה על חיי תורה ומצוות מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו נרות שבת קודש ותפילה בבית הכנסת. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "שמע ישראל", ואביו החדיר בו את יוקר מצוות הצדקה.
למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה בברית המועצות הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון שחינוך ילדים היה חמור יותר. הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו בימים הנוראים, אז לקחו אביו לבית כנסת חב"די שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי המלחמה, כמו ר' מנחם מענדל פוטרפס, ר' חיים זלמן קוזלינר ור' משה וישצקי. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.
סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "חב"ד". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של אדמו"ר הזקן, אך לא ידע כי גם כיום יש רבי.
כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר תהלים, עליו שמר ביותר.
התחתן עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.
לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי עני זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.
אצל אותו יהודי הדליק לראשונה נרות חנוכה, בתפוחי אדמה.
בארץ ישראל
בשנת תשל"ט הצליח לקבל אישורי יציאה מרוסיה ופנה לעלות לארץ הקודש. בטיסה ארצה התרגש מאוד, ופתח את ספר התהלים והחל לומר. במהלך הטיסה פגש ברב הקשור לסוכנות היהודית, ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, וכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.
התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד
משדה התעופה נסע למרכז קליטה בטבריה, שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש בטנק מבצעים והניח תפילין בפעם הראשונה מאז הבר מצווה. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של הרבי שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. החסיד שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.
בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור ירמיהו ברנובר על סיפור חייו ואמונתו בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד יתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.
באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת בית הכנסת אושרה. בערב ראש השנה תש"מ נזכר באמו איך שהדליקה נרות שבת והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד ראש השנה, לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ביום הכיפורים וקיום מצוות סוכה.
בימי חול המועד פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו לשבת עם משפחתו לביתו של ברנובר בישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את משפחתו בחיי תורה ומצוות.
כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר רצה בני ברק, אך ר' אהרון חזן שכנע אותו לעבור לנחלת הר חב"ד ולאחר שקיבל ברכה מהרבי עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.
פעילותו בנחלת הר חב"ד
במשך יותר מעשרים שנה עסק בפעילות לטובת אנ"ש בנחלת הר חב"ד, יחד עם ר' בומי פרידלנד. בין פעולותיו היו ארגון צבאות השם בשבתות וחגים, ארגון שמחת בית השואבה בלילות חול המועד סוכות, התוועדויות ביומי דפגרא, קידוש לבנה ברוב עם, תהלוכות ל"ג בעומר, וארגון סמינרים לצעירים במסגרת ישיבת בית הר"ם.
פעולותיו עם העולים מברית המועצות
כשהחלו להגיע העולים מברית המועצות לארץ הקודש, התגייס ר' מאיר לחמ"ה להפיץ יהדות בקרב העולים, לשם כך אף עזב את עבודתו במפעל טלרד. בתחילה ארגן אירועים קטנים לעולים בבית הכנסת המרכזי בשכונה החב"דית ובבית הכנסת בכפר חב"ד, ובהמשך עברה הפעילות לבניין החדש של ארגון חמ"ה.
הפעילות המפורסמת ביותר הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים בשיתוף עם בתי חב"ד ברחבי הארץ. ר' מאיר הקים את תוכנית "באומר ובצליל" שהעבירה מסרים יהודיים באמצעות שירים באידיש, עברית ורוסית. בכל הופעה היה אומר עם המשתתפים את פסוק "שמע ישראל" כפי שחונך מאמו.
השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".
בחנוכה תשנ"א ייסד יחד עם ר' שלום בער גורליק מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.
במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות ר' שלמה מיידנצ'יק. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת תשנ"ב, קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם צעירי אגודת חב"ד. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: "יחליט בעצמו". לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה "ברכה והצלחה". לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל אגף הקליטה והעליה בצעירי חב"ד.
במסגרת עבודתו באגף הקליטה והעליה עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, שיחת השבוע ועלוני יהדות לקראת החגים.
פטירתו
לאחר חג הפסח תש"ע חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז. בחורף תשע"א הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד חודש אדר, כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' אהרון פרוס מכפר חב"ד, והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.
ביום רביעי י"ב באדר א' תשע"א נפטר בבית הרפואה "הדסה" בירושלים בגיל 63.
מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, הרב ירוסלבסקי, עברה דרך בית הכנסת של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.
מקריית מלאכי המשיך מסע ההלוויה לירושלים, שם נפרד ממנו הרב זלמן גרליק מנהל בית חב"ד בבאר שבע, שהודה לו בשם השלוחים על פעילותו הרבה עם העולים. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות.
משפחתו
- רעייתו מרת שרה וורזוב.
- בניו
- ר' יוסף וורזוב - מוסקבה.
- ר' מנדי וורזוב - נחלת הר חב"ד.
- בנותיו
- מרת ציפורה גרליק - מוסקבה.
- מרת רות אשכנזי - נחלת הר חב"ד.
- מרת איטא גבירץ - נחלת הר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- זלמן רודרמן, בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב, עיתון בקהילה, כ"ה בכסליו תשע"א
- החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים, סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר שטורעם. נט
- צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב באתר חב"ד אינפו
