חסידות צ'רנוביל
חסידות צ'רנוביל הינה חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות צ'רנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות.
שושלת אדמו"רי צ'רנוביל
רבי מנחם נחום
רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מייסד השושלת, היה תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש, ומחבר הספרים מאור עינים ו"ישמח לב". כיהן כמגיד מישרים בקהילות נרינסק, פוגרבישצי וצ'רנוביל, והיה עני רוב ימיו. נולד לר' צבי הירש בן הרב נחום גאון מנרינסק, ונפטר בי"א בחשון ה'תקנ"ח.
רבי מרדכי (הראשון)
רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מצ'רנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת ה'תק"ל במלאת לאביו 40 שנה, נפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה".
הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות:
- רבי אהרן מצ'רנובל, מפורט להלן.
- רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
- רבי יעקב ישראל מצ'רקס, נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו.
- רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
- רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
- רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
- רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
- רבי יוחנן מרחמסטריווקא . נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
- מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
- חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
- שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.
שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב.
רבי אהרן
רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין, היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן-דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב, חתן רבי מנחם נחום מצ'רנוביל. נולד בשנת ה'תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין.
בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של מדינת אוקראינה, ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ.
נפטר בח' בכסלו ה'תרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים: מזיווג ראשון:
- חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר, בן רבי משה מלודמיר, בן רבי שלמה מקרלין.
- פערל, אשת רבי יצחק פיצ'ניק מברזנה.
מזיווג שני:
- רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל.
- רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום ממקרוב בן רבי מרדכי המגיד מצ'רנוביל, ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של הבעל שם טוב. אחד מחתניו היה רבי ישכר דב רוקח (הזקן) מבעלזא.
- רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מקריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל.
- פייגא, אשת רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב.
רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל
רבי מנחם נחום היה חתן רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ, ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. כיהן כאדמו"ר בעיר לועוו, ונפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבת ה'תרל"א. היו לו חמשה ילדים, בהם רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל.
רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל
רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל, היה בנם של רבי מנחם נחום מלועוו-צ'רנוביל והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ. נישא ל(לאה) בת שבע, בת רבי שמואל אשכנזי, נינו של רבי צבי הירש אשכנזי. נולד בשנת ה'תר"ה, ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל הראשון. נפטר בי"ד בכסלו ה'תרע"א בביליצ'רקוב, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, ברכה שנישאה לרבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ, וחנה אשתו של רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן - לבוב.
רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב
היה חתנו של רבי יעקב מדליאטין. נפטר בי"ח בתמוז ה'תרע"ד. בנו יחידו היה רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב, והיו לו עוד ארבע בנות, בהן חנה חיה, אשתו של רבי אברהם יעקב פרלוב מסטולין.
רבי חיים יצחק מלועוו-קיוב
בנו של רבי אברהם יהושע השיל מצ'ודנוב, היה האדמו"ר האחרון ברוסיה הקומוניסטית לפני מלחמת העולם השנייה, לאחר ששאר האדמו"רים החסידיים שפעלו ברוסיה כבר עזבו אותה, ופעל רבות לחיזוק היהדות ברוסיה, עזב את רוסיה בשנת ה'תרצ"ד, משם עלה לארץ ישראל. בניו היו רבי יעקב, רבי מרדכי ורבי משולם זוסיא טברסקי, בניו הם האדמו"רים הנוכחיים לבית צ'רנוביל. לפני השואה נשא ענף זה את השם "לועוו", כיוון שרבי מנחם נחום בן רבי אהרן, ראש ענף זה, נפטר בחיי אביו כאמור, ולא מילא את מקומו כאדמו"ר מצ'רנוביל. לאחר השואה נשאו נכדי ענף זה את השם "צ'רנוביל" בלי התוספת "לועוו", כיוון שלא שרדו נכדים אחרים, מה גם שלמעשה נכדי ענף זה הם נכדיו של בנו הבכור של רבי אהרן מצ'רנוביל, ובדרך כלל הבן הבכור יורש את השם. במהלך הדורות לא היו נכדים מנכדי רבי אהרן מצ'רנוביל שנשאו את השם "צ'רנוביל" לבדו.
חסידות צ'רנוביל במחצית השנייה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21
לאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל רבי משולם זוסיא טברסקי. למרות שאת השם טשרנוביל נשאו עד לפני השואה שני בניו האחרים של רבי אהרן, רבי ישעיה משולם זוסיא ורבי ברוך אשר, וצאצאיהם, ואילו שושלת זו כונתה עד לפני השואה בשם "ליעוו" כדי להבחין בינה לבין חסידויות טשרנוביל האחרות, לאחר השואה, מכיוון שלא שרדו אדמורי"ם אחרים לבית טשרנוביל, הקים רבי משולם זוסיא את חצרו מחדש בשם המקורי - טשרנוביל.
נולד לרבי חיים יצחק טברסקי מלועוו-קיוב. בבחרותו התחנך בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. אמו הייתה בתו של רבי ישעי'לה צ'חויבר, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת ה'תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי קהילתו, ובמעמד רבה של קיוב. בארץ ישראל נישא לבלומה טברסקי בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין מסטרטין.
אחר השואה פתח בבני ברק בית מדרש "דברי חיים", על שם זקנו רבי חיים הלברשטאם מצאנז, שחיבר את הספר "דברי חיים", ועמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות איגוד צאנז, ולאחר פתיחת בית מדרש באותו רחוב, עבר לרחוב ראב"ד בבני ברק.
רבי משולם זוסיא טברסקי כיהן כאדמו"ר מצ'רנוביל עד לפטירתו בי"ז בחשון ה'תשמ"ח. בצוואתו הורה לכל בניו לכהן באדמו"רות, האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמיסטריבקה, קרוב משפחתם, הכתיר את רבי מנחם נחום כאדמו"ר, הוא פתח ישיבה קטנה וגדולה בעיר בני ברק, ובהמשך נפתחו בנשיאותו בתי חסידים בארץ ישראל ירושלים בית שמש, אלעד, ובעולם, בלונדון, אחיו - רבי ישעיה, פתח אף הוא חצר חסידית בבורו פארק. רבי מנחם נחום זוכה להערצה מקרב אדמור"י הציבור החרדי, והאדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר מגור אף העיד עליו כי ביכולתו להבטיח הבטחות ולפעול ישועות[1].
בנוגע למוסדות החסידות סוכם על-פה שרבי מנחם נחום ישא את התואר נשיא המוסדות, ואחיו, רבי אברהם יהושע השיל, ינהל את המוסדות בפועל. משך שנים מספר נוהלו המוסדות בהדדיות ובשלום. מאוחר יותר חל קרע בין האחים, ורבי אברהם יהושע השיל פרש והקים חצר חסידית באשדוד. בתקופה האחרונה האחים אט אט מתקרבים חזרה זה אל זה, ומנהלים טישים משותפים.
כיום מכהנים ארבעה מתוך חמשת הבנים באדמו"רות: רבי מנחם נחום בבני ברק, רבי ישעיה בבורו פארק, רבי חיים יצחק עבר בשנת תשס"ט מויליאמסבורג ופתח בית מדרש בין השדרה ה21 לשדרה ה22 בבורו פארק, ורבי אברהם יהושע השיל באשדוד. הבן החמישי, רבי יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד.
בנוסף הותיר רבי משולם זוסיא שתי בנות. בת אחת נשואה לרבי ישראל הגר, בנו הגדול של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הבת השנייה נשואה לרבי ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרצ'ניף סיגט.
חסידות צ'רנוביל, היא שושלת המסתעפת בצדיק הקדוש רבי נחום מצ'רנוביל, תלמיד הבעל שם טוב וזקן תלמידי המגיד ממעזריטש, עליו מסופר כי אדמו"ר הזקן כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל.
השידוך עם שושלת חב"ד
את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב[3]:
כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א) רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער . ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער . ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל.
אאזמו"ר רבינו הזקן. בנו האדמו"ר האמצעי היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: א) הרבנית חיה מושקא את כ"ק הצמח צדק, (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). ב) הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו. א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. ו) הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר מהר"ש מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.
אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסליו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי״ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.
קשרי הריי"צ עם רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל
רבי יעקב ישראל טברסקי, אדמו״ר מהורנוסטייפל במילוואקי, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מ"ח תש״ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש״ב ידידי הרה״צ גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי״א מוה״ר יעקב ישראל שליט״א".
בתוך המכתב כותב לו הריי"צ:
- "שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי״ת."
אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:
- מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ביראת שמים וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם[4]
כן היה בקשר עם רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל.
הדפסת ספרי טשרנוביל
בחודש שבט תשל"ז, נסע רבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריבקא לחתונת בנו בניו יורק, נכנס ליחידות אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו”רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "א”כ אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".
ראו עוד
קישורים חיצונים
- קשרי הרבי עם רבי מרדכי דובער טברסקי מהורנסטייפל
- קשרי הרבי עם רבי מנחם נחום טברסקי מטולנא
- רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא בהתכתבות עם הריי"צ אגרות קודש הריי"צ עמ' ח
- רבי מנחם נחום מצ'רנוביל באתר nehora.(באנגלית)
- רבי מרדכי מצ'רנוביל באתר nehora.(באנגלית)
- רבי משולם זוסיא מטשערנוביל באתר mytzadik
הערות שוליים
- ↑ הצופה.
- ↑ בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מטשרנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בא"י.
- ↑ אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו
- ↑ אגרות הריי"צ
גלריית תמונות
-
אוהלו של רבי אברהם טווערסקי המגיד מטריסק
-
רבי דוד טברסקי מסקוירא
-
רבי מנחם נחום מטשרנוביל
-
רבי ישעיה מטשרנוביל בורו פארק
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |