משתמש:חסיד של הרבי/קהילת חב"ד

קהילת חב"ד זהו השם המקובל להתבססות של משפחות חסידי חב"ד במקום מסויים סביב בית כנסת משלהם, משפיע, רב, ומוסדות פרטיים.

ברחבי עשרות ערים ברחבי העולם פזורים קהילות שונות של חסידי חב"ד, גודלם של הקהילות נע בין מספר משפחות בודדות, למאות ואלפי משפחות. הריכוז החב"די הגדול בעולם הוא בשכונת קראון הייטס שבברוקלין סביב מרכז חב"ד העולמי - 770 המונה למעלה מ-5,500 משפחות, הריכוז השני בגודלו הוא בכפר חב"ד המונה כ-1,900 משפחות, ולאחריו בנחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי ולוד המונים כל אחד כ-1,300 משפחות.

רקע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

היסטוריה של קהילות חב"ד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מאז ייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד רבבות חסידים מעשרות ערים ברחבי ליטא ורוסיה התקבצו סביבו, בכל הערים האלה התפתחה קהילה חב"דית שהתרכזה בעיקר סביב בתי-כנסת או מניינים פרטיים שהיו נוהגים לנסוע יחדיו לליאדי או לליזאנא (עקב העומס הרב של החסידים תיקן אדמו"ר הזקן את תקנות ליאזנא).

בין השנים תקל"ב - תרכ"ו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בין השנים תרכ"ו - תרס"ט

ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

משנת תרס"ט עד מלחמת העולם השנייה

הקהילה החב"דית בוורשה נוסדה על-ידי חסידים שברחו מרוסיה לפולין בעקבות גירוש מוסקבה בחורף של שנת תרנ"א, והם הקימו בעיר בית כנסת חב"ד וניהלו חיי קהילה עם משפיע רב ועוד, בחודש ניסן של אותה שנה נוסדה בעיר ישיבת תומכי תמימים וורשה על-ידי הרב בערל שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב והקהילה התחזקה,בשנת תרפ"ב שלח אדמו"ר הריי"ץ לישיבה את המשפיע הרב אלטער שימחוביץ‎‎ מה שחזק יותר את הקהילה החב"דית בעיר. בשנים הבאות בעקבות רדיפת המשטר הקומוניסטי מרבית ישיבות תומכי תמימים נסגרו ומאלה שלא נסגרו ירדו למחתרת, כך שהישיבה בוורשה הפכה לישיבה המרכזית והמוני חסידים עברו להתגורר בסמוך אליה, עד שבשיא פריחתה מנתה הישיבה כ-300 תלמידים. בשנת תרצ"ד העביר אדמו"ר הריי"צ את מרכז חב"ד מרוסטוב לוורשה בירת פולין והתגורר בסמוך לישיבת תומכי תמימים בעיר, בשנים אלה והקהילה החב"דית בעיר הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בעולם ומנתה מאות משפחות ואלפי נשפות, בשנת תרצ"ו עבר אדמו"ר הריי"צ מוורשה לאטוואצק.

רבני העיירות קופשוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק שבליטא היו חסידי חב"ד תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובכל עיירה הייתה קהילה חב"דית קטנה. בפוניבז' הוקמה קהילה חב"דית בהוראת אדמו"ר הרש"ב והיו בה כשני בתי כנסת חב"ד וישיבה, משפיע הקהילה היה הרב שמואל צבי ליסון.

ערך מורחב – השואה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

התבססות קהילות חב"ד לאחר השואה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחר חורבן יהדות אירופה בשואה כמו רוב הקהילות היהודיות גם מרבית קהילות חב"ד ברחבי היבשת נכחדו, ושרידיהם התפזרו בעיקר במחנות הפליטים שהוקמו באוסטריה, גרמניה, וצרפת. יוצאי דופן היו קהילות חב"ד בברית המועצות שעקב מסך הברזל המשיכו לפעול בעיקר בערים מוסקבה, טשקנט, ופטרבורג, אם-כי באופן מחתרתי עקב אימת הקומוניסטים. מחוץ לאירופה התקיימו קהילות חב"ד מסודרות עוד לפני השואה בארצות הברית בערים ניו יורק, שיקגו, ובולטימור. ובארץ ישראל בחברון, ירושלים, ותל אביב.

אדמו"ר הריי"צ שנמלט מפולין הכבושה לארצות הברית דאג לבסס מחדש את חסידי חב"ד ברחבי העולם, ובמכתב ששלח לעסקני חב"ד במחנות הפלטים חילק את החסידים לשלושה קבוצות עיקריות: קבוצה ראשונה שתשלח לקראון הייטס, קבוצה שנייה לפריז, וקבוצה שלישית לארץ ישראל על-מנת להקים שם את כפר חב"ד.

קהילות חב"ד כיום

ערך מורחב – האוכלוסייה החב"דית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שליחות

ערך מורחב – שליחות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם

• האוכלוסיה החב"דית
• התפצלות חסידות חב"ד#ריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול