מסכת שקלים

שקלים מזמן התנאים במרד בר כוכבא הכיתוב - מצד אחד האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד". מצד שני - "ירושלים הקדושה" ומסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל"

מסכת שקלים מסדר מועד, היא המסכת שאחרי מסכת פסחים.

את השייכות שבין מסכת זו למסכת שלפניה מסביר הרבי, כי התחלת מסכת פסחים היא אודות עיקר וטפל, כי מצוות בדיקת חמץ היא כמטרה למצווה של בל יראה, ובסוף המסכת מדובר בזבחים שהם כעין טפל לפסחים, ובמסכת שקלים מדובר אודות השקלים, שמצוותה היא טפלה לענין הקרבנות, והיא כעין אמצעי.

אודות קדימת מסכת זו למסכתות המועדים, מובא בתוספות יום טוב מכיון שפרשת שקלים מובאת בפרשת כי תשא שלפני פרשת אמור בה מוזכרים המועדים. לפי זה מקשה הרבי, למה מסכת פסחים קודמת למסכת שקלים. יש המבארים שמכיון שענין השקלים הוא בשביל הקרבנות, לכן סדרם קודמת לסדר שאר המסכתות. גם לפי תירוץ זה מקשה הרבי שקרבנות הציבור של פסח גם כן לקחו ממחצית השקל, ואם כן היה לו להקדים מסכת שקלים לפני מסכת פסחים.

לפי דבריו של הרבי, מתורצת גם קושיא זו, כי אין קשר בין תחילת מסכת שקלים למסכת עירובין, ולכן היה מהצורך שתהיה מסכת זו לאחר מסכת פסחים, שענינה של תחילתה וסופה דומה, שכולם ענין עיקר וטפל.

על מסכת זו קיים רק תלמוד ירושלמי. עם זאת, מדפיסי הש"ס החליטו משום מה להדפיסה בין מסכתות התלמוד בבלי, ואף לומדי הדף היומי נוהגים ללמוד את המסכת בתוך סדר לימוד התלמוד בבלי.