חיים דרוקמן

הרב חיים דרוקמן

זקן רבני הציונות הדתית
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	נשיא איגוד ישיבות ההסדר, מראשי תנועת בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון, רב מרכז שפירא ותפקידים בכירים בציבור הציוני דתי
תפקידים נוספים	חבר כנסת וראש מנהלת הגיור
רבותיו	הרב צבי יהודה קוק

הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז חשוון תרצ"ג - ב' טבת תשפ"ג) היה רב ומנהיג בכיר בציבור הדתי לאומי, כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר, ראש ישיבת אור עציון, רב הישוב מרכז שפירא, ראש הישיבות והאולפנות וחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. קודם לכן כיהן כחבר כנסת וכראש מנהלת הגיור.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז בחשוון תרצ"ג בעיירה קיטוב שבפולין (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו סרטיפיקטים לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך נודע להם שהאונייה עליה היו אמורים לעלות טבעה, והם ניצלו בנס. כמה שנים אחריו הגיעו גם הוריו לארץ והמשפחה התאחדה.

הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים ובהמשך התגייס לצה"ל, לאחר מכן למד אצל הרב צבי יהודה קוק בישיבת מרכז הרב.

בשנת תשי"ד מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת תשט"ו נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. הוא הוביל בתנועה את המהפך של הליכה לישיבות בציבור הציוני דתי.שם שהה עד שנת תשי"ז.

בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת אור עציון, הסדר ותיכונית (בראש הישיבה התיכונית בה עמד משך תקופה גם הרב חיים בנימיני) והוא עמד בראשה עד לפטירתו, בנוסף לתפקידו כראש ישיבות 'בני עקיבא'.

בשנת תשל"ז מונה כחבר כנסת מטעם המפד"ל. בשנת תשמ"א מונה לסגן שר הדתות. אך לאחר 7 חודשים פרש מהתפקיד עקב אישור הנסיגה מסיני בהסכם השלום עם מצרים.

בשנת תשמ"ד פרש מהמפד"ל והקים את מפלגת מצ"ד - מחנה הציונות הדתית. המפלגה התאחדה עם פועלי אגודת ישראל בהקמת מפלגת מורשה. באותם בחירות הצביעו חסידי חב"ד רבים למפלגה, הן בשל עמידתו האיתנה של הרב דרוקמן בענייני שלמות הארץ ובעיקר בשל החיבור עם פא"י, לה הצביעו חסידים רבים לאורך השנים.

בשנת תשמ"ו פרש ממורשה וחזר למפד"ל, בשנת תשמ"ט עזב את הכנסת.

בשנת תשנ"ד נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נרצח נהגו. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו.

בשנת תשנ"ז עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת תשנ"ט התבקש על ידי הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת תשס"ג.

באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך הגיור בלשכת ראש הממשלה. הרב דרוקמן הקל בגיוריו, מה שגרם למחאה נגדו, אותה הוביל הדיין הרב אברהם שרמן, שערער על אלפים מגיוריו של הרב דרוקמן. לבסוף הרב עמאר הכשיר אותם. ^[1].

הרב דרוקמן סיים את תפקידו במנהלת בשנת תשע"ב, באותה שנה זכה ב'פרס ישראל'. בשנת תשע"ג היה חבר בוועדת רבנים שייעצה למפלגת הבית היהודי, החל משנת תשפ"א התפרסם כמורה הדרך הרוחני של מפלגת 'הציונות הדתית' והוזכר בדרך כלל בתקשורת כמנהיג הציונות הדתית או כ'זקן הרבנים' בציבור זה. כיהן כנשיא ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' - מעין מועצה רבנית עליונה לציונות הדתית.

נפטר באור לב' בטבת - זאת חנוכה תשפ"ג לאחר שחלה בנגיף הקורונה.

קשריו עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך שליחותו הנזכרת בארצות הברית, נסע להשתתף בהתוועדות עם הרבי בי"ט כסלו תשי"ז. בהמשך, סידר בעבורו הרב חיים גולובסקי תור ליחידות אצל הרבי. היחידות נמשכה זמן ארוך והרבי שוחח אתו על הפעילות החינוכית שלו במסגרת בני עקיבא, לאחר שהוא עמד על ההבדל בין פעילות בתי הספר לתנועות הנוער, והסיבה שבגללה במפגשי תנועות הנוער מדברים בעיקר על אמונה, אמר לו הרבי שלדעתו גם בבתי הספר צריך להתמקד בענייני אמונה. הרבי גם עורר על עניין אי ההקפדה על גדרי הצניעות בפעולות בני עקיבא^[2].

הרב דרוקמן סיפר שכשנפטרה אמו קיבל מכתב תנחומים מהרבי, על אף שלא עדכן את הרבי על הפטירה^[2].

הרב דרוקמן הקפיד להשתתף בהתוועדויות לכבוד י"ט כסלו - חג הגאולה ובהתוועדויות ואירועים חב"דיים נוספים.

לאחר שהשתתף בהתוועדות שנערכה לרגל סיום הרמב"ם במוצאי שבת בקריית מלאכי, מיד לאחר ההתוועדות טס לארצות הברית והספיק להגיע אל מעמד חלוקת דולרים אצל הרבי בכ"ז בטבת תנש"א, הרב דרוקמן סיפר לרבי על דבריו בהתוועדות, על הדרך שמוביל הרבי בקירוב יהודים ליהדות מתוך אהבה. הרבי השיב לו בנוגע לדברי הרמב"ם, שלעתיד לבוא כל אנשי העולם, ולא רק היהודים יתעסקו ב'לדעת את השם'. הרב דרוקמן גם שוחח עם הרבי על מצב היהדות של העולים מברית המועצות, ולבסוף בירך אותו הרבי שמאחר "שאתה מפורסם שאתה עומד בתוקף על הדעת שלך" "תוסיף כמה וכמה בהתוקף שלך"^[3].

בנוסף, הרב דרוקמן עבר אצל הרבי גם בפעמים אחרות, והשתתף מספר פעמים בתפילות עם הרבי ב-770.

הרב דרוקמן שמר על קשר חם עם קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד ובמרכז שפירא והשתתף מפעם לפעם בהתוועדויות של הרב מענדל וכטר איתו שמר על קשר אישי קרוב.

בשנת תשס"ד חתם על קריאה להקפיד על קיום תקנת לימוד הרמב"ם היומי^[4].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בן דוד שני של הרב דרוקמן הוא רבה של קריית מוצקין, החסיד הרב דוד מאיר דרוקמן, השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם^[5].

הרב דרוקמן היה נשוי לשרה, רופאה, וביתו של הפרופסור היהודי הנודע יעקב נחום אפשטיין. נולדו להם תשעה ילדים והם אימצו בת נוספת. בעת פטירתו היו להם כמאתיים נכדים ונינים.