אגרת הקודש - סימן ג'
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש ג' - וילבש צדקה כשריון
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר ההקדמה הכללית פותחין בברכה, מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע הגשמי לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת ג' |
|---|
| ג וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו. ודרשו רז"ל מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. פירוש שהשריון עשוי קשקשים על נקבים והם מגינים שלא יכנס חץ בנקבים. וככה הוא מעשה הצדקה:
וביאור הענין, כי גדולה צדקה מכל המצוות שמהן נעשים לבושים להנשמה, הנמשכים מאור אין סוף ברוך הוא, מבחינת סובב כל עלמין (כמבואר הפירוש ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין בלקוטי אמרים עיין שם) באתערותא דלתתא היא מצות ה' ורצון העליון ברוך הוא. ועיקר המשכה זו מאור אין סוף ברוך הוא הוא לבוש ואור מקיף לעשר ספירות דאבי"ע, המשתלשלות מעילה לעילה וממדרגה למדרגה כו' הנקראות בשם ממלא כל עלמין. פירוש כי אור אין סוף ברוך הוא מתלבש ומאיר בתוך כל השתלשלות העשר ספירות דאבי"ע והוא המאציל העשר ספירות דאצילות המשתלשלות לבי"ע על ידי צמצום עצום המבואר בעץ חיים, ונקרא אור פנימי. ועל ידי קיום המצות נמשך אור מקיף הנ"ל ומאיר תוך העשר ספירות דאבי"ע ומתייחד עם האור פנימי ונקרא יחוד קוב"ה ושכינתיה כמו שכתבתי במ"א. ומהארה דהארה מאור מקיף הנ"ל על ידי צמצום רב, נעשה לבוש לבחינת נר"ן של האדם בגן עדן התחתון והעליון, שיוכלו ליהנות ולהשיג איזה השגה והארה מאור אין סוף ברוך הוא כמו שכתבתי במקום אחר. וזה שאמרו רז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. כי בעולם הזה הגשמי ובעל גבול וצמצום רב ועצום מאד מאד אי אפשר להתלבש שום הארה מאור אין סוף ברוך הוא כי אם על ידי עשר ספירות הנקראים גופא בזוה"ק. חסד דרועא ימינא כו'. לפי שכמו שאין ערוך לו להגוף הגשמי לגבי הנשמה כך אין ערוך כלל לעשר ספירות דאצילות לגבי המאציל העליון אין סוף ברוך הוא. כי אפילו חסד עליון שהיא ראשיתן, היא בבחינת עשיה גופנית לגבי אין סוף ברוך הוא, כמו שכתבתי בלקוטי אמרים. ואי לזאת במעשה הצדקה וגמילות חסדים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה יש נקבים על דרך משל בלבוש העליון המקיף על גופא הם הכלים דעשר ספירות. להאיר מהם ולהשפיע אור ושפע מחסד דרועא ימינא אורך ימים בעולם הזה הגשמי ועושר וכבוד מדרועא שמאלא. וכן בתפארת. והוד והדר וחדוה וכו': אך כדי שלא ינקו החיצונים למעלה מאור ושפע המשתלשל ויורד למטה מטה עד עולם הזה הגשמי. וכן למטה להגין על האדם ולשמרו ולהצילו מכל דבר רע בגשמיות וברוחניות. לזאת חוזר ומאיר אור המקיף וסותם הנקב על דרך משל. כי הוא מבחינת אין סוף וסובב כל עלמין כנ"ל. וזהו שאמרו רז"ל מצטרפת לחשבון גדול דייקא כי גדול ה' ומהולל מאד בלי סוף ותכלית וגבול [ח"ו]: אך מי הוא הגורם לירידת האור והשפע לעולם הזה הגשמי מעשר ספירות הנקראים גופא הוא היחוד הנ"ל שהיא תוספת הארה והשפעה מבחינת אור אין סוף המאציל העליון ברוך הוא ביתר שאת על ההארה וההשפעה שבתחילת האצילות וההשתלשלות וכו'. וראשית תוספת ההארה וההשפעה היא לראשית העשר ספירות וזה הוא וכובע ישועה בראשו ישועה הוא מלשון וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. והוא ירידת האור והשפע דש"ע נהורין שבזוה"ק. וכמו שכתוב יאר ה' פניו אליך. יאר פניו אתנו סלה. אתנו הוא על ידי מעשה הצדקה. וזה הוא זורע צדקות מצמיח ישועות. וככה יאר ה' פניו אליהם צדקתם עומדת לעד וקרנם תרום בישועת מצמיח קרן ישועה צמח צדקה מהכובע ישועה הנ"ל. כנפש תדרשנו: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גדולה צדקה מכל המצוות - שכולן פועלות רק בגן עדן[1], והיא גם בעולם הזה.
- משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
- והנמשל: מצד אחד באור המקיף שממשיכה הצדקה יש נקבים[2] (דרכם חודר האור האלוקי לעולם ומשפיע אורך ימים, עשירות, כבוד, נחת ושמחה). אך מצד שני הם מכוסים (ואין ה"חיצונים" יכולים לינוק מהם).
- כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות[3].
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ב' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ד' |