יהודה דרעי
הרב יהודה דרעי (תשי"ח - ג' תמוז תשפ"ד) היה רבה הראשי של באר שבע, וידיד חב"ד. כיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חיים
נולד בשנת תשי"ח בעיר מקנס שבמרוקו, לאליהו ואסתר[1]. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. בשנת תשכ"ח, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.
נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר (הרב) אריה דרעי ל"מתיבתא" חרדית בחדרה שכללה פנימייה.
לאחר כשלש שנים, בשנת תשל"ג, נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף בירושלים. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.
תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים, שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו.
בשנת תשנ"ז התמנה לרב העיר באר שבע ומתוקף כך, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. משמש כיו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.
בשנת תשס"ה התמודד לתפקיד הרב הראשי של תל אביב-יפו אולם הפסיד.
בשנת תשע"ד, הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה.
בשנת תשפ"ד התגלה אצלו זיהום בגוף שהעמידו בסכנת חיים. רבים התפללו לרפואתו ואף נוסף לו השם "רפאל", אך בג' תמוז השיב את נשמתו לבוראה, בגיל שישים ושש.
קשריו עם חב"ד
לרב דרעי קשר עמוק וחם עם חסידי חב"ד בעולם בכלל ועם שלוחי חב"ד בבאר שבע בפרט. כמו כן משתתף בהתועדויות לכבוד יומי דפגרא, בתומכי תמימים באר שבע ובקהילת חב"ד בעיר.
לקראת כינוס השלוחים העולמי תשס"ו, קיימו עימו ראיון באתר חב"ד און ליין, במסגרת המדור "אישים מספרים על שלוחים"[2].
כמו כן היה אורח כבוד והשתתף באירועים של חב"ד בעולם, ובניהם כנס מדע משיח וגאולה, כינוס מטה משיח, כנס כולל חב"ד, והתוועדויות של שלוחים בארץ[3], וביקר בבתי חב"ד רבים בעולם.
לרגל י"א ניסן תשע"ב, הוציאה לאור ישיבת חב"ד באר שבע את הקובץ הערות התמימים ואנ"ש, ובתוכם נדפסו גם חידושי תורה שלו[4].
בשנת תשע"ו, התקיים אירוע מכובד וחגיגי לציון גליון האלף של שבועון בית משיח, ונשא דברים חמים על השפעתו של העיתון על קהל קוראיו, בזכות האמונה של הכותבים, ולכן דבריהם נשמעים[5].
בחודש חשון תש"פ טס לרבי, והגיע לבית חיינו ביחד עם השלוחים ר' איציק וולוביק ור' זלמן זבולונוב.
משפחתו
אחיו הוא חבר הכנסת אריה דרעי.
בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף וח"כ אריאל אטיאס.
ספריו
- אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש"ס ובמדרשי חז"ל (2 חלקים).
- אמרי יהודה - הגדה של פסח.
- אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.
- אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).
- שו"ת משנת עזר - על שולחן ערוך.
- חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).
- וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.
- נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.
קישורים חיצוניים
- באר שבע: השליח נפגש עם רב העיר לקראת חג הפסח
- באר שבע: רב העיר השתתף בהתוועדות לכבוד י"ט כסלו
- הרב יהודה דרעי: "בזכות הרבי לא נשתכחה תורה מישראל"
- הרב יהודה דרעי, הדליק חנוכיה עם חב"ד
- חגיגה בבאר שבע: מעון חדש של 'כולל חב"ד' נחנך, הרב דרעי בירך
- הרב דרעי בנחל'ה: "אידישקייט בעולם - בזכות תנועת חב"ד"
