י' בתשרי
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י' בתשרי הוא היום העשירי בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי יום הכיפורים והיום העשירי בעשרת ימי תשובה.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבקה אמנו, אשת יצחק, נולדה.
- ב'תמ"ח (-1313 לפנה"ס) - ה' סולח לבני ישראל על חטא העגל ומשה יורד מהר סיני עם הלוחות השניות.
- ד'רע"א - רבן סבוראי רב אחאי בריה דרבה בר אבוה, נפטר.
- ה'תקל"ג (07/10/1772 למניינם) - רבי דוד נג'אר, דיין בטוניס, נפטר.
- ה'תרנ"ה (10/10/1894 למניינם) - רבי נפתלי חיים הורביץ מדז'יקוב, נפטר.
- ה'תרח"צ (15/09/1937 למניינם) - רבי דוד כנאפו, רבה של מוגאדור - מרוקו, נפטר.
- ה'תשט"ו (07/10/1954 למניינם) - רבי יהודה לייב אשלג, בעל ה'סולם', נפטר.
- ה'תשכ"ג (08/10/1962 למניינם) - רבי אברהם בנימין זילברברג, אב"ד פיטסבורג, נפטר.
- ה'תשל"ז (04/10/1976 למניינם) - רבי משה יצחק גווירצמן אדמו"ר מפשעווארסק, נפטר.
- ה'תשמ"ח (03/10/1987 למניינם) - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא, נפטר.
- ה'תש"ע (28/09/2009 למניינם) - רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תרמ"ט - הרב אברהם אליהו פלוטין, מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות בברית המועצות.
- ה'תר"נ - הרב שמואל נוטיק, (מכונה שמואל קריסלאווער) מגאוני חסידי חב"ד, בעל שמועה ובוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש, ורב העיירה קפוסט.
- ה'תרפ"ט - הרב אברהם יעקב הרשקוביץ, מוותיקי המחנכים והמנהלים ברשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ומזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש. נפטר ג' אדר תש"פ.
- ה'תשי"ב (10/10/1951 למניינם) - ר' משה בלוי, מחנך חסידי ועסקן חב"די שניהל ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד.
- ה'תשכ"ג (08/10/1962 למניינם) - הרב שלמה סגל, משלוחי הרבי בקריית טבעון ור"מ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- ה'תשכ"ט - הרב יהונתן דוד רייניץ, משפיע בישיבת תומכי תמימים ניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים.
- ה'תשמ"ט - הרב חנא חיים פרידמן, ר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ומחבר ספרים.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תשל"ח (22/09/1977 למניינם) - הרב חיים מרדכי פרלוב, מרבני חב"ד באיטליה ובאוסטרליה, בעל שמועה חסידי, ומחבר הספר 'לקוטי סיפורים'.
- ה'תשמ"ה (06/10/1984 למניינם) - הרב חיים שמריהו גוראריה, גביר חב"די תושב תל אביב. התמוטט עת שפתח כמנהגו את ארון הקודש בתפילת 'כל נדרי' של יום כיפור אל מול הרבי.
- ה'תשמ"ו (25/09/1985 למניינם) - הרב משה צבי סגל, מנהיג ואיש ציבור, כיהן כיו"ר ועד כפר חב"ד והיה מראשי הפעילים בצעירי אגודת חב"ד בשנותיו הראשונות.
- ה'תשנ"ה - הרב משה צבי הלפרין, רב קהילת חב"ד בראשון לציון וראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפתגם היומי - י' בתשרי - מלוח היום יום |
---|
ליל יום הכיפורים מתחילים "ה' מלך תגל" גו'. פסוק "אור זרוע" - פעם אחת ובקול רם. "על דעת הקהל" כו' - ג' פעמים ובקול נמוך. אין כופלים החרוז "כי הנה כחומר". קריאת שמע שעל המיטה כמו בשבת ויום טוב. "אבינו מלכנו זכור רחמיך" כו' - בכל תפילות היום. בראש השנה ויום הכיפורים אומרים י"ג מידות הרחמים בהוצאת הספר תורה גם כשחל בשבת. שיעור תהלים אחר מוסף.
הפטורת מנחת יום הכיפורים: "ויהי דבר - ובהמה רבה". "מי אל כמוך" גו'. גם במנחה אומרים "לדוד ה' אורי". פתיחת הארון בנעילה ל"אשרי" ונשאר פתוח עד אחרי כל תפילת נעילה. בקדיש דנעילה - "לעילא ולעילא", "אין כאלוקינו", "עלינו". ואין נושאים כפיים. אומרים "היום יפנה", גם אם העריב היום. אין מברכים "שעשה לי כל צרכי" עד למחר. יום הכיפורים קומט אויס צו פאסטין זעקס און צוואנציג שעה. תרגום מאידיש: ביום הכיפורים יוצא לצום עשרים ושש שעות. |