ישיבת הבוכרים

מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה

ישיבת הבוכרים, השוכנת בכפר חב"ד הוקמה כמוסד חינוכי לעולי בוכרה וכיום כוללת בתחומה מגוון מוסדות חינוך לילדי מצוקה ולבחורי ישיבה הלומדים ברמה ובסגנון המתאים ליכולות והכישורים. ישיבת הבוכרים שוכנת במתחם מפואר במרכז כפר חב"ד הכולל את כפר הילדים אור שמחה לילדי מצוקה, תלמוד תורה לתלמידים בעלי לקויות למידה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

היסטוריה

ישיבת הבוכרים, הנקראת כיום גם אור שמחה, נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת תשל"ג בכפר חב"ד בהוראת וברכת הרבי, ועמדה תחת נשיאות הרבי

הישיבה הוקמה בעידוד הרבי בעקבות העלייה הגדולה מבוכרה משנת תש"ל ואילך. הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי בוכרה ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים". אולם במשך השנים קהל היעד שלה הוא ילדי שכבות מצוקה (סעד).

ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב ליפא קליין מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' הרשל לרנר, הרב אבא דוד גורביץ ומנהל ישיבת הבוכרים הרב בורק'ה שיף.

הישיבה הוקמה על ידי אנשי חמ"ה בתחילה באשדוד, ומפני מיעוט התלמידים נפתחו כיתות רב-גילאיות מה שהיה לצנינים בעיני כמה מאנ"ש שהביעו את אי שביעות רצונם בפני הרבי. אך הרב זושא וילימובסקי סיפר למנהלי הישיבה כי הרבי הגיב: "קנאת סופרים תרבה חכמה ותשב"ר".

בתקופה הבאה עברה הישיבה לבניין ישיבת אחי תמימים ראשון לציון ותלמידי שתי הישיבות שולבו לישיבה אחת. וגם אנשי חמ"ה הרב משה ניסלביץ והרב יהושע רסקין מונו לחברי המהלה בישיבת אחי תמימים.

ביוזמת המשפיע ר' מענדל פוטרפס עברה הישיבה לכפר חב"ד. לקראת ההעברה נערכו לכך אנשי חמ"ה באסיפה מיוחדת עם הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד והרב שמואל חפר מנהל בית רבקה ומטעם הועד הוקצה צריף אחד לישיבה.

למנהל מונה הרב בורק'ה שיף, ובתחילה פעל בחסות חמ"ה ולאחר שנתיים חמ"ה עזבו את הישיבה, ור' בורק'ה החל חנהל את הישיבה באופן עצמאי ובסיועם הנמרץ של ר' מענדל פוטרפס ור' שמחה גורודצקי.

לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד, .

כשעלו חיכוכים בין תלמידי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ביחידות אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מי שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר.

בשנת תשמ"ג שינו את שמה של הישיבה לשם ישיבת אור שמחה, הרבי העביר מסר דרך המזכירות כי אם משנים את שם המוסד אזי אין נשיאות על השם החדש, אך הנהלת הישיבה כיום הכניסה גם את השם אור שמחה, שני השמות נפוצים וספק אם הישיבה נותרה בנשיאות הרבי.

כפר הילדים אור שמחה

בכפר הילדים אור שמחה - שוהים בו ילדים ונערים מכל המגזרים של החברה הישראלית – חרדים, דתיים, מסורתיים ואוכלוסייה כללית, מרביתם מופנים באמצעות משרד הרווחה.

'אור שמחה' מוכר כפנימייה טיפולית והיא ביתם של ילדים ובני נוער בגילאי 6-18 הזקוקים לתמיכה ולבית חם. חלקם גדלו במשך תקופות מסוימות ללא כל מסגרת חינוכית וצברו פערים לימודיים עצומים. 'אור שמחה' עמלה על שיקומם הרגשי של הילדים, על השבת תחושת הביטחון העצמי, היציבות והשייכות שלהם ומסייעת להם להשתלב בלימודים, בחברה, במשפחה ולממש את היכולות שלהם. המוסד מטפח אקלים חינוכי וחברתי מיטבי ומסייע לכל חניך לבנות קשר מחודש עם המשפחה והסביבה ובמידת האפשר, פועל המוסד להחזירו לבית הוריו, תוך סיוע להורים בחיזוק מיומנויות הוריות. הצוות הטיפולי והמקצועי במקום מונה כ-100 איש, ביניהם מחנכים, מטפלים מקצועיים, מדריכים חברתיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטר, יועצים חינוכיים, אימהות בית, אחות, חונכות פר"ח ומתנדבים.

דגש מיוחד ניתן למצבו של כל ילד ותכנית טיפול אישית נבנית בהתאם לצרכיו האישיים. כפר הילדים מפעיל כיום מסגרת ייחודית במודל של "משפחתונים" שכל אחד מהם מספק בית חם ל-12 ילדים. הילדים גרים כמשפחה אחת גדולה עם זוג הורים וילדיהם בבית חם ואוהב שפועל על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הרווחה והחינוך והנהלת הכפר. במשפחתון , סדר היום של הילדים נקבע סביב שגרת המשפחה וכמה שיותר בסביבת הבית; הם אוכלים בבית המשפחה – ולא בחדר האוכל של הפנימייה, משתתפים במסגרת טיפולית נפרדת ומשתתפים באירועים ביחד כמשפחה. בשעות הבוקר הם מבקרים במסגרת הבית ספרית הרגילה ואחר הצהריים משתתפים במגוון חוגים ופעילויות כגון: מחשבים, ספורט, ציור, מלאכה, נגרות, אלקטרוניקה, ספרייה, חדר כושר ועוד). במידת הצורך מקבלים הילדים סיוע לימודי וטיפול נפשי. הפרויקט הינו ייחודי מכיוון שהוא מספק מסגרת משפחתית חמה לילדים צעירים מאד החסרים עורף משפחתי. ב'אור שמחה' , הילדים זוכים למסגרת ביתית ואישית עם זוג הורים אשר נוכחים ונגישים בכל שעות היממה לספק את כל צרכי הילדים ולהוות להם תמיכה משפחתית מקיפה.

תלמוד תורה לתלמידי לקויי למידה

במתחם ישיבת הבוכרים פועל תלמוד תורה לתלמידים בעלי לקויות למידה. המנהל: הרב שמעון ידגר

ישיבה קטנה וגדולה

בשלהי שנת תשמ"ח נוסדה הישיבה קטנה ובהמשך הוקמה ישיבה גדולה. הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד שחיטה וכתיבת סת"ם לצד התאמת הלימודים ליכולות וכישורי התלמידים.

בשנת תשפ"א עברה למתחם הישיבה קטנה תומכי תמימים פתח תקווה בראשות הרב יצחק אקסלרוד כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית ובסגנון שונה מהישיבה גדולה.

מנהל חדש

בשנת תשס"ו התמנה הרב זאב אברהם סלווין למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו לשליחות בישיבה, הזוגות מאמצים ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

מייסדי הישיבה

• הרב גרשון דובער שיף
• הרב שמחה גורדצקי
• המשפיע הרב מנחם מענדל פוטרפס
• הרב ליפא קליין
• הרב משה ניסילביץ'

צוות ישיבה גדולה

• הרב משה לוין - ראש הישיבה.
• הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע ומשגיח כללי.
• הרב זאב אברהם סלווין - מנכ"ל.
• הרב יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל.

רמי"ם:

• נגלה - הרב פנחס סלפושניק,

הרב יצחק מוזגרלשוילי.

• סמיכה - הרב אליעזר ברוד.
• שחיטה - הרב יוסף מירילשוילי.
• סת״ם - הרב שלמה אלפרוביץ׳.
• משפיע: הרב טוביה יעקבוביץ.
• משגיח: הרב מאיר סוויסה.
• מנהל גשמי: הרב חיים דיין.

קישורים חיצוניים

• שבועון בית משיח, ראיון עם הרב גרשון דובער שיף - הקמת ישיבת הבוכרים, הקמת ישיבה קטנה וגדולה, הוראות הרבי במשך השנים
• סיפור הקמת הישיבה ע"י ר' גרשון דובער שיף בהוראת הרבי וניהולה על ידו לאורך השנים - דברים שכתב ר' בצלאל שיף אחרי פטירת אחיו ר' גרשון
• בוכרה - ליובאוויטש - ראשון לציון: כך הוקמה ישיבת הבוכרים
• היו ימים: יצחק רבין מבקר בישיבת הבוכרים
• הרב שמעון ברגמן "נער שלא מתאים למסגרות המקובלות אינו שונה!" • אל תפספסו
• ישיבת הבוכרים ראיון של הרב שיף ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310

ראו גם

• ישיבת הבוכרים (קטנה)

לקריאה נוספת

• סמרקנד (ספר) עמודים 404-406
• אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, עמוד 571

• ישראל אלפרוביץ, ‏אור ושמחה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2041 עמוד 50 (תשפ"ד)