שמירת המקדש

שמירת המקדש היא מצוות עשה המוטלת על הכהנים והלויים, לשמור על מקום המקדש, כאשר עיקר השמירה היא בלילה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היו השומרים מוצבים ב-24 מקומות בבית המקדש.

הפוסקים נחלקו האם מצוות שמירת מקום המקדש הינה חובה גם בימינו, והרבי מצדד שאף שאין את חובת השמירה הגשמית, מוטל עלינו לקיים את המצווה ברוחניות.

מקור המצווה

מצוות שמירת המקדש נלמדת מהפסוקים בספר במדבר: "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד", "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ.

לדעת חלק ממוני המצוות, בנוסף למצוות עשה לשמור את המקדש, יש איסור לא תעשה להשבית את שמירת המקדש

למרות שהשמירה היא מצווה על הלויים, גם ישראל כשר לשמירה.

הטעם העיקרי של השמירה היא לשם כבוד, ובלשון הרמב"ם:

"שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין".

— רמב"ם הלכות בית הבחירה ח, א

הממונה על שומרי המקדש נקרא "איש הר הבית", ואחד מתפקידיו העיקריים היה לבדוק את השומרים בעת תפקידם שאינם מתרשלים. כמתואר במשנה.

מקומות השמירה

חז"ל במסכת תמיד לומדים מהפסוקים, שהלויים שמרו בבית המקדש ב21 מקומות והכהנים ב3 - בסך הכל 24 מקומות, ואלו הם:

המקומות שהלויים שמרו בהם:

• 4 - בארבע פינות הר הבית
• 5 - בחמשת שערי הר הבית מבפנים
• 4 - בארבע פינות העזרה
• 5 - בחמשה משערי העזרה מבחוץ
• 1 - בלשכת הקורבן
• 1 - בלשכת הפרוכת
• 1 - באחורי בית הכפורת^{[דרושה הבהרה]}

הכהנים שמרו בבית אבטינס, בבית הניצוץ ובבית המוקד. בבית הניצוץ הכהנים שמרו למעלה והלויים למטה.

גדר חובת שמירת המקדש, ובזמן הזה

מכך שהתיאור על שמירת המקדש נכפל במשניות בשתי מסכתות שונות, ומדיוקי הלשונות ברמב"ם, מחלק הרבי בין חובת שמירת המקדש מצד החפצא, שיש חובה שהמקדש יהיה שמור, אלא שחובה זו הוטלה על הכהנים והלווים, לבין חובת שמירת המקדש מצד הגברא - שישנה חובה המוטלת על הכהנים והלווים לשמור את המקדש.

במשך הדורות נותר הדיון על גדר שמירת המקדש באופן תיאורטי בלבד, ובשנת תרמ"א החלו גדולי ישראל לדון בכך באופן מעשי, בעקבות הספר "משכנות לאביר יעקב" שפרסם ר' הלל משה גלבשטיין (שנמנה על חסידי אדמו"ר הצמח צדק), בו טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, כאשר רבים מבני דורו חלקו עליו בחריפות, בהם הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), האדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב, ובעל המנחת אלעזר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא, וכאשר הרבי נדרש לנושא, התבטא שאף ששללו את דבריו בחריפות, הרי מעצם זה שחלקו עליו בפרטים מסויימים ניתן להוכיח שר' הלל משה גלבשטיין צדק לכל הפחות בחלק מטענותיו.

בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי שוב לנושא, וביאר שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה.

ראו גם

• איש הר הבית

לקריאה נוספת

• בחצרות בית השם, ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש תשפ"א, עמוד 58

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר הרש"ב לומד על אופן השמירה על ציון אדמו"ר הזקן מדיני שמירת המקדש, שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן מו