שבת מברכים

שבת מברכים הוא כינויה של השבת שלפני כל ראש חודש. השבת נקראת "מברכים", משום שבשבת זו קודם תפילת מוסף בני ישראל מברכים את החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי הגאונים.

יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי (ראש השנה), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה.

כמו כן נקרא יום זה יום התוועדות.

מנהגי שבת מברכים

אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב הרבי הריי"צ:

ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.

— קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס בתהלים אהל יוסף יצחק עמ' 193

אמירת התהילים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו.

יום התוועדות וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ לרבי להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות אדמו"ר הריי"צ ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת).

פרטי תקנת אמירת התהלים

1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני תפילת שחרית (ולימוד חסידות).

2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור ובבית הכנסת.

3) אחר התהילים יאמרו קדיש יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו קדיש אחר כל ספר מהתהילים.

4) לפני אמירת הקדיש אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהילים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.

5) גם בשבת שלפני ראש השנה אומרים את כל התהילים.

6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהילים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים תהילים עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים ביום ראשון.

סיבות התקנה

שבת מברכים הוא יום כללי המשפיע ברכה לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת בשבת הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת הברכה תלויה בעשיית כלי למטה, ואמירת כל התהילים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. תהילים הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.

לכן בשבת מברכים אומרים תהילים לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת תהילים מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.

מדוע לא היתה התקנה לומר תהילים בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ומשפיע עליהם כמו שראש מנהיג ומשפיע על כל הגוף?

ראשית - אמירת תהילים בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר. שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו".

כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים:

1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש.

2) היות שיום ראש חודש הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש.

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה משפיע ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.

נתינת כח

את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם.

הרבי מחדש שהסיבה הפנימית לכך, היא כדי לומר לנו "שהברכה ונתינת כח" לעבודת החודש, מגיעה מהחודש שקדם לו.

לקריאה נוספת

• 'שבת מברכים' מקסימלית - כתבה בשבועון בית משיח מאת ישראל יהודה (קישור שבור).
• היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת תהילים בשבת מברכין, באתר  ל' בכסלו ה'תשע"ה

קישורים חיצוניים

• 4 דברים שלא ידעתם על שבת מברכים אתר בית חב"ד