חנוכה
חג החנוכה, הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים כ"ה בכסלו וג' בטבת.
מנהגי חנוכה
ערב חנוכה
כשנותנים צדקה לעני בערב חנוכה שהוא ערב שבת, לא די לתת לו כראוי לצרכי שבת סתם אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה - לתת כל הדרוש לו עבור צרכי החנוכה. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).
לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה"שטורעם" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת.
כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל עניני חנוכה.
לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד במוצאי שבת, וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב שבת. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום השבת, מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה.
כאשר כ"ד בכסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה השמחה דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.
גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".
צדקה
בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה, שעל ידי זה זוכים בקרוב ממש, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך.
שמחת חנוכה
פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו".
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
דמי חנוכה
| ערך מורחב – דמי חנוכה |
דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי הישיבה ב770 וכן הורה לתת משמו לחיילי צה"ל בישראל. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.
מבצע חנוכה
|
| ערך מורחב – מבצע חנוכה |
מבצע חנוכה הינו מבצע אותו יזם הרבי מליובאוויטש שמטרתו לחזק את קיום מצוות ומנהגי חג החנוכה ולפרסם את נס החנוכה, לדאוג שבכל בית ומקום ציבורי יודלק חנוכיה.
המנורה והדלקתה
- הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.
- נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה.
- כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת, שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.
- כל ילד וילדה ידליקו נרות חנוכה בפתח חדרם (בית המדרש פרטי).
- בנוגע לבנות - הייתה הנהגת בית הרב שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.
- במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.
חנוכה בתורת החסידות
כוחות מיוחדים לחנך
בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "השטורעם" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.
לשמוע מה הנרות מספרים
ידוע ומפורסם הפתגם וההוראה של אדמו"ר הריי"צ "שצריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן לבני ישראל התורה ומצוותיה.
פרסומי ניסא
לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "הנרות הללו" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.
יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך התוועדות חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם דברי תורה, ולקבל החלטות טובות.
ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת הגאולה בפועל ממש.
הכנה להגאולה
הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.
זאת חנוכה
יש לעשות "סך הכל" מכללות הענין דחנוכה בזאת חנוכה, כדי ש"החי יתן אל לבו", להמשיך בעבודת כל השנה כולה במעשה בפועל.
צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מאדמו"ר הזקן עם הגהות והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.
החלטות טובות
בסיום וחותם ימי החנוכה צריך כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה, ובהפצת היהדות ובהפצת המעיינות. ומה טוב - שיתחילו בזה על ידי עריכת התוועדות נוספת שבהם יוסיפו בלימוד פנימיות התורה, ויקבלו החלטות טובות בנוגע לימים שלאחרי זה: להוסיף בלימוד פנימיות התורה ובהפצת המעיינות חוצה ובכל עניני טוב וקדושה.
פעולה נמשכת
בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.
חנוכה בתורת הנגלה
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.
במצווה זו ישנם שני חיובים:[1] א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.
ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.[2]
האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.[3]
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.
ב. אם החג נקבע רק לימי הלל והודאה, - שמחה רוחנית, או גם לימי שמחה - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת בבית יוסף ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא "שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה". מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר "מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע דימי שמחה הן, וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם"[4]
הרבי מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,[5] אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה ועל נס מציאת הפך",
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,[6] שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה [7] גשמית. [8].
למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.
צורת החנוכיה
|
| ערך מורחב – קני המנורה |
בהתאם לדברי הרבי נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת קני המנורה. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".
ראה גם
ניגוני חב"ד לחג
לקריאה נוספת
סיפורו של חג - חג החנוכה, מנחם זיגלבוים
קישורים חיצונים
הערות שוליים
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |