חסידות ברסלב
חסידות ברסלב (נכתב גם ברצלב[1]) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. המשיכו תלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו:
- רבי אליעזר שלמה שיק (מוהרא"ש) - מנהיג מוסדות "היכל הקודש".
- רבי אליעזר ברלנד - מנהיג מוסדות "שובו בנים" בירושלים.
- רבי יעקב מאיר שכטר - מזקני ברסלב.
- רבי אלעזר מרדכי קניג - מנהיג קהילת "אור הגנוז" בצפת.
- רבי יצחק מאיר מורגנשטרן.
- חסידי הרב ישראל דוב אודסר (בעל הפיתקה "נ נח נחמ נחמן מאומן").
חב"ד וברסלב
מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן לליובאוויטש, הרבנית הצדקנית מרת רבקה קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים[דרוש מקור]". כאשר ח"כ מנחם הכהן היה פעם אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"[2]. כאשר ניגשו גדולי ישראל לאדמו"ר הזקן בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"[דרוש מקור].
אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול. [3].
אודות התייחסותו של אדמו"ר הצמח צדק לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא חסיד ולא מתנגד, אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא התנגד לפשרה בחריפות.
התייחסויות הרבי
כאשר עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תבטיח שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות"[4]. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן[5] וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו[6].
הערות שוליים
- ↑ כפי שמוזכר בדברי הרבי באגרות קודש כרך יב ד'קלד, למו"ל של ספרי ר"נ ששלח לו את ספריו.
- ↑ גליון התמים לחודש שבט תש"ע, מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב שלום בער רייכמן, מסופר בשם הרב דוד נחשון.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמוד ש"ע וראה בבית רבי, עמוד ס"ו היחס לר' נחמן ושיטתו.
- ↑ ציטוט מוידיאו, באינפו.
- ↑ ימי מלך מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר"ן.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 ובשיחות קודש תשל"ו ח"ב.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |