חמישים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־06:16, 18 בנובמבר 2024 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מספר חמישים
{{{תמונה}}}
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "נ' פלאות{{הערה|"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" מיכה ז, טו.</ref>" - גילוי עצמות ומהות א"ס ב"ה - גילוי שער הנו"ן מה חמשים שערי בינה{{הערה|שיחת ש"פ שמות, ה'תשט"ז, תו"מ ע' 15. ועוד.</ref>.

חמישים שנה נקראים עולם. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת ארץ ישראל עד סוף זמן בית המקדש הראשון וכמו כל לעתיד לבוא קיימו מצות היובל, שלאחר מחזור של שבע פעמים שמיטה היה יובל.

גמטריא

חמישים בתורה

  • חמישים מכות למצריים בים סוף{{הערה|לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.</ref>.
  • חמישים אמה, רוחב תיבת נח.
  • חמישים יום של ספירת העומר, מתן תורה היה ביום החמישים.
  • שרי חמישים{{הערה|יתרו יח, כא-כה.</ref>.
  • חמישים אמה, גובה העץ שרצה המן הרשע לתלות את מרדכי היהודי עליו, ונתלה בו.
  • חמישים איש רצים לפניו.
  • אחד מחמישים - תרומה עין בינונית.
  • אחד מחמישים - שרצו לצאת מגלות מצרים{{הערה|מכילתא בשליח יג, טו. נתבאר בשיחת ש"פ תזריע, ה'תשכ"ה, תו"מ ע' 241.</ref>.
  • מי שחייב מיתה בידי שמים מת קודם חמישים שנה.
  • בן חמישים לעצה{{הערה|אבות פ"ה מכ"ב (ויש גירסא אחרת (בן חמישים לשיבה) ראה תקו"ז תכ"א (נו, א). מאורי אור מערכת ז אות לד.</ref>.

אצל הצמח צדק

אדמו"ר הריי"ץ סיפר{{הערה|סה"ש תרצ"ו ע' 137 ואילך. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ס"ע קעא ואילך.</ref> אודות הצמח צדק שביום ראשון דחג השבועות הי' אצלו "אַ נגלה טיש".

– הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם.

הערות שוליים