יהדות מרוקו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה מטוסוב והרב יהודה לייב רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו
התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז במרכז התמונה הרב שלום משאש רבה הראשי של מרוקו
בניו יורק הרב שלום משאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב ידידיה מונסוניגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב דוד בוסקילה (שני מימין) בסיומה של תהלוכת ל"ג בעומר, י"ח באייר תש"נ

מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות יהודיות מפוארות הנימנות על יהדות ספרד ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד[1]. הרבי שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב שלמה מטוסוב מנהל רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) ובא כח הרבי במרוקו, הרב מיכאל ליפסקר השליח למקנס, הרב שלום איידלמן - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב יהודה לייב רסקין - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב שלום איידלמן, הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב יהודה לייב רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו חנה. תחת אחריות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה[2]. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובית רבקה בעיירת יער בצרפת. הרבי הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר תולדות חב"ד במרוקו (ספר) ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב מיכאל ליפסקר ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.

התחלת השליחות

בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי אוזבקיסטן, גרוזיה והקווקז, גם לצפון אפריקה. זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר[3]:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ

.

כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון הג'וינט כאשר הרב בנימין גורודצקי – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט בפריז. למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש טבת תש"י, שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו הרבי והורה לו לפעול בצפון אפריקה[4].

כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:

שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]

.

באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד[5].


השלוחים

במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:

בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות:

השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב בנימין גורודצקי[9]. הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.

הוראות הרבי

הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד.

רבות מההוראות נמצאות באגרות קודש, ואחרות בספר תולדות חב"ד במרוקו (ספר) ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב מיכאל ליפסקר ובתשורות משפחתיות.

שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.

בהקפות של ליל שמיני עצרת ה'תשל"ו בחר הרבי בשליח הרב יהודה לייב רסקין כנציג מרוקו באו"ם החסידי.

רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)

הרב בנימין אליהו גורודצקי שליח הרבי לצפון אפריקה מחלק לחיים לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו

מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ ובנשיאות הרבי[10].

מוסדות חב"ד במרוקו כללו:

חב"ד ברחבי מרוקו

תחת אחריות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב שלמה מטוסוב הקים בהוראת הרבי - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה[11]. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"[12].

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל לשכת ליובאוויטש האירופאית ובא כח הרבי, הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[13]ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על ארכיון מרוקו, הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.

חב"ד קזבלנקה

השלוחים בקזבלנקה ייסדו במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו) - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב שלמה מטוסוב[14]. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב שלום איידלמן. מוסדות בית רבקה - הרב יהודה לייב רסקין והרבנית רייזל רסקין.

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב ניסן פינסון והרב שלום איידלמן[15].

בית מדרש לסופרות - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב שלום איידלמן[16].

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב שלום איידלמן והרבנית גיטל איידלמן[17].

בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב[18].

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב שלום איידלמן[19].

ופרצת - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין[20].

בית חב"ד אוהל חיים - הרב לוי באנון - פעילות בדגש על צעירים ונוער[21]

חב"ד מקנס

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר.

הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות.

הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט[22].

ישיבת חב"ד באגאדיר

ישיבת חב"ד באגאדיר, מרוקו, היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים תשט"ו - תש"כ, אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.

השליח לאגאדיר היה הרב עזריאל חייקין פעל בעיר משנת תשט"ו עד שנת תשי"ח, אז גורש ממרוקו.

באדר תש"כ ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב שלמה מטוסוב הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים. הרבי שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.

כאשר יצא הספר חב"ד במרוקו, פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה[23].

חב"ד בארפוד

הבבא סאלי רבי ישראל אבוחצירא

שליח הרבי למרוקו, הרב שלמה מטוסוב פעל בקרב הקהילה היהודית בארפוד. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.

ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר רבה של ארפוד וחתנו הרב עמינדב מכלוף קריספין מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד[24].

סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו

ערך מורחב – סיום הרמב"ם
חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב לוי באנון שליח בקזבלנקה, הרב יוסף יצחק מטוסוב שליח בטולוז צרפת, הרב משה קוטלרסקי מרכז לענייני חינוך, הרב דוד רפאל באנון דיין ורב הקהילה הספרדית מונטריאול, הרב מנחם מענדל רסקין שליח במונטריאול

הפעילות כיום

כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים:

  • הרבנית גיטל איידלמן
  • הרבנית רייזל רסקין
  • הרב לוי באנון ורעייתו מרת חנה[25].

נכון לשנת תשפ"ד, העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.

  • מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:

כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.

  • מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:

בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.

  • בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:

תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.

כינוס השלוחים תשפ"ג

כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית

בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה[26].

זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.

בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי והרבנית חנה באנון.

אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: הרב דוד רפאל באנון בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים בקזבלנקה חבר בית הדין מונטריאול ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח בוינה, הרב יוסף יצחק מטוסוב שליח בטולוז צרפת, הרב מנחם מענדל רסקין שליח במונטריאול קנדה[27].

הכינוס נפתח במעמד סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס. את סיום הרמב"ם ערך הרב דוד רפאל באנון ואת המחזור הראשון החל הרב יוסף יצחק מטוסוב, אשר אביו הרב שלמה מטוסוב היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם[28].

הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון[29]

בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל הרבי מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.

השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה

במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב יוסף יצחק מטוסוב, הרב זלמן איידלמן והרב מנחם מענדל רסקין והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו[30].

מלכי מרוקו

מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.

המלך מוחמד החמישי - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי.

המלך חסן השני. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב בנימין גורודצקי[31].

מזכיר הרבי הרב בנימין קליין סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו[32].

המלך הנוכחי מוחמד השישי, ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו[33].

היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי[34], מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט[35].

על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון לשבועון בית משיח: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"[36].

נשיאי הקהילה היהודית

נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.

נשיא הקהילה הקודם מר דוד עמאר, כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.

נשיא הקהילה הנוכחי מר סרג' ברדוגו[37], היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ד).

נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב שלום איידלמן על פועלו במשך 60 שנה במרוקו

על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן לשבועון בית משיח: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו. שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"[38].

הרבנים הראשיים במרוקו

במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.

לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.

הרבנים הראשיים:

  • הרב רפאל אנקווה
  • הרב יהושע בירדוגו
  • הרב שאול אבן דנאן - היה לו קשר מכתבים עם הרבי
  • הרב מיכאל יששכר אנקווה
  • הרב שלום משאש - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל
  • הרב ידידיה מונסונייגו - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
  • הרב שמעון סויסה
  • הרב אהרון מונסונגו - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.
  • הרב יאשיהו יוסף פינטו שליט"א - נכד רבי מאיר אבוחצירא, יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).
  • הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה

תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.

איגוד יוצאי מרוקו

איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי שליח הרבי בטולוז הרב יוסף יצחק מטוסוב בן הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי בבאר שבע הרב שניאור זלמן גורליק ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מבאר שבע.

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.

ראו גם

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'תולדות חב"ד במרוקו'
כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים
  2. ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
  3. ↑ הרב שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים תש"מ, עמ' 195
  4. ↑ תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20
  5. ↑ תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20
  6. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 19-21. הרב מיכאל ליפסקר, 'תכתב זאת'
  7. ↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366
  8. ↑ אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360
  9. ↑ ראה בספר תולדותיו זכרון
  10. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 303
  11. ↑ בתולדות חב"ד במרוקו ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: קזבלנקה ומקנס
  12. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
  13. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך. הרב בנימין גורודצקי, ספר זכרון, פרק מרוקו
  14. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו
  15. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק טז-הישיבה
  16. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 168
  17. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134
  18. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק יט וכ
  19. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב דוד רפאל באנון אביו של השליח הרב לוי באנון
  20. ↑ חב"ד במרוקו תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו
  21. ↑ נפתח בשנת תשפ"ג
  22. ↑ הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172
  23. ↑ חב"ד במרוקו
  24. ↑ בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח
  25. ↑ שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו עמוד 366
  26. ↑ ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד
  27. ↑ כינוס השלוחים במרוקו חב"ד אינפו
  28. ↑ כינוס השלוחים במרוקו
  29. ↑ על פי תוכנית הכינוס
  30. ↑ כינוס היסטורי במרוקו
  31. ↑ חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך
  32. ↑ שבועון בית משיח 1359 עמוד 25
  33. ↑ שבועון בית משיח 1359 עמוד 25
  34. ↑ מקבל את הספר חב"ד במרוקו מהרב לוי מטוסוב נכד הרב שלמה מטוסוב
  35. ↑ חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך
  36. ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1242
  37. ↑ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן
  38. ↑ שבועון בית משיח, גיליון 1242
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יהדות_מרוקו&oldid=705865"