הרבנית חיה מושקא שניאורסון
המונח "הרבנית חיה מושקא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הרבנית חיה מושקא (פירושונים).
הרבנית חיה מושקא שניאורסון (כ"ה אדר תרס"א - כ"ב בשבט תשמ"ח) (10 בפברואר 1988)) היא בתו של אדמו"ר הריי"צ ורעייתו של הרבי.
תולדות חייה
נולדה ביום שבת קודש כ"ה אדר תרס"א לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה, בעיירה בבינוביץ' הסמוכה לליובאוויטש. הסבא הרבי הרש"ב ששהה באותה עת מחוץ לרוסיה שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם אשת אדמו"ר הצמח צדק ששני הוריה הם ניניו של אדמו"ר הצמח צדק.
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה בליובאוויטש, בשנת תרע"ו עברו לרוסטוב[1], בשנת תרפ"ד ללנינגרד[2] ובשנת תרפ"ח עברו לריגא[3].
יפוי כח
בז' כסלו תרפ"ה, מסר לה אביה - אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רשמים ובלתי רשמים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.
בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.
חתונתה
| ערך מורחב – חתונת הרבי והרבנית |
בו' כסלו תרפ"ט, נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם הרבי בעיר ריגא[4].
ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ. ה"קבלת פנים" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת תומכי תמימים ווארשה בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.
על השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את המאמר "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.
השושבינים היו: הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית נחמה דינה, הרב משה הורנשטיין ורעייתו הרבנית חיה מושקא. במהלך הסעודה חולקה תשורה למשתתפים, צילום כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.
במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.
לאחר חתונתה
לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.
בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ, ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה[5].
לאחר כיבוש צרפת ע"י גרמניה הנאצית, עברו רבי והרבנית לעיר ניצה (ניס) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.
אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.
בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד [6].
ביקור חשאי
בשנת תשי"ד ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים בפריז, כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מאנ"ש התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדה. תוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.
משפט הספרים
כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.
בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.
הסתלקותה
הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.
לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת "שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.
את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, הרבי הריי"צ. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.
מספרים[דרוש מקור: מי?] שבעת קבורתה התקרב הרבי לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו שהרבי אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה שיינא הורנשטיין, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ובעת קבורתה ביקש הרבי מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם הרבנית חיה מושקא.
במשך ימי ה'שבעה' התפלל הרבי בביתו ונשא שיחה כמעט כל יום. עד פסח תשמ"ט התפלל ושנה הרבי בביתו בימי חול, ובשבתות חזר ל770.
הנצחתה
|
| ערך מורחב – מכללת אור חיה, מבצע יום הולדת |
כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן חמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה. הקרן עומדת תחת מחנה ישראל ותחת הנהלת הרב יהודה קרינסקי. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.
בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.
לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה בירושלים בשנת תשמ"ט "מכללת אור חיה" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.
כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.
הרבי ציין את יום זה כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו"[7].
אישיותה
הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.
בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.
משמעות שמה
|
| ערך מורחב – חיה מושקא (שם) |
חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.
מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא ריח.
הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[8].
מוסדות שהוקמו על שמה
- מרכז חמ"ש להפצת המעיינות - רשת כוללים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ
- בית חיה מושקא קראון הייטס
- מכללת אור חיה ירושלים
- בית חיה מושקא (מגדל העמק)
- סמינר חיה מושקא צפת
- בית חיה חב"ד - בית הספר יסודי ותיכון חיפה והקריות
- מוסדות מרכז "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות
- בית ספר יסודי לבנות בית חיה חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית
- מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד
- אור חיה בית הספר יסודי פתח תקווה
- בית חיה מושקא גילה
- כרם חיה מושקא - קרית שמונה
- בית חיה מושקא - לוס אנדזשעלעס.
- סמינר בית חיה מושקא- נוף הגליל
לקריאה נוספת
- ליקוט אגרות קודש מהרבנית, לרגל יום ההולדת ה-120, כ"ה אדר תשפ"א[9].
- בך יברך ישראל (באנגלית: Through You, Israel Will Be Blessed) בשפה האנגלית. מכיל את תולדות חייה, סיפורים ואפיזודות על אשת הרבי וביתו של אדמו"ר הריי"צ - הרבנית חיה מושקא. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר משיחותיו[10] של הרבי על תאריך פטירת הרבנית - כ"ב שבט תשמ"ח. יצא לאור בשנת תשס"ד[11].
- הרבנית, בהוצאת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, בעריכת שלום מגידמן, שבט תשפ"א.
- הרבנית הצדקנית בהוצאת התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, בעריכת הרב מנחם מענדל תמרין.
- הרבנית שלי, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1895 עמוד 8
- המפגשים שלי עם הרבנית, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח שבת פרשת יתרו תש"פ עמוד 6
- אני והרבנית, ראיון עם אשת המשב"ק מרת שושנה מלכא, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 4
- החמצה היסטורית בבית הרבי והרבנית, שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 52
- עדויות נדירות של הרבנית על הרבי, שבועון בית משיח 1249 עמוד 45
- הרב עדין אבן ישראל, גדולתה האמיתית, שבועון כפר חב"ד 1895 עמוד 35 • הרב שלמה זרחי, עטרת בעלה, עמוד 38
- שניאור ברגר, מזכירה זמנית, סקירה היסטורית של תפקידה כרבנית כמזכירה של אביה אדמו"ר הריי"צ, שבועון בית משיח
- מענדי קורטס, "כל הילדים הם הבנים של הרבי", ראיון עם הרבנים יוסף יצחק ואורי הולצמן על ביקורים אצל הרבנית. כפר חב"ד, גליון 1996, עמ' 34-28.
קישורים חיצוניים
- וידאו
- יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט
- הלווית הרבנית
כ"ב שבט תשמ"ח - - קטעי וידאו נוספים מההלוויה - אתר הגאולה
- יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח - אתר הגאולה
- הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה
- דווחי התקשורת מההלויה -
- הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ"ב שבט
- מר בנימין נתניהו בניחום אבלים
- רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד
- שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי
- אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא
- אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה
- הוראה שקיבלתי מהרבנית: הסיפור האישי של הרב ליפסקר
- ד"ר אלן ניומרק, הברכה הראשונה: הרופא שטיפל ברבנית חושף זכרונות מרגשים
- קבצים
- קובץ כ"ב שבט שיחות סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- - קובץ כ"ב שבט - להילולא העשרים וחמש בהוצאת ועד חיילי בית דוד (הופץ על ידי התאחדות החסידים לקבלת פני משיח)
- "בך יברך ישראל" – תקופה חדשה • מאגר שיחות ושיעורים
סיפורים אודות הרבנית
- "מזג האויר השתנה" -
- בצילה של הרבנית הצדקנית לקט סיפורים - שבועון בית משיח 452 -
- נתן אברהם, זכרונות מהקודש פנימה, זיכרונותיו של הרב עמרם מלכא מראשון לציון, שבועון בית משיח ט' שבט ה'תשע"ב -
- לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע - באתר י"ז שבט תשע"ה
- 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע"ה, בתוך שבועון בית משיח, ערב כ"ב שבט ה'תש"פ
- הרב יוסף יצחק גרינברג, הסיפורים המדהימים על הרבנית
- הרב כהנא חושף סיפורים על הרבנית מיומנו האישי
- גילויים נדירים מתוך המגזין, ערב כ"ב שבט תשפ"א
- המשב"ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית, כ"ב שבט תשפ"א
- הרב בוטמן שחזר את השיחות עם הרבנית
- סיפורים מכלי ראשון על אודות הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע, הרב שמואל בוטמן
- הרבנית הייתה כמו אימא בשבילי, אני מתגעגע אליה מאוד כל יום, ר' מענדל נאטיק, סיאטל
- המזכיר חלק זכרונות
- מכון פני מלך בסרטון חדש: 'מתנה מיוחדת'
- 4 שיחות שקיימתי עם הרבנית חיה מושקא, הספרן הרב שלום דובער לוין
- המשב"ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית, זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק , מתוך שבועון בית משיח ערב כ"ב שבט תשפ"א
טורים:
- מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ"ב שבט? • הרב שמוטקין
- זושא וולף, במפלגה של אבא, כ"ב שבט תשפ"א
- יעקב חזן, למהותו של כ"ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי, כ"ב שבט תשפ"א
- פמיניזם חסידי
שונות:
הרבי הריי"צ, אגרות קודש - חלק טו[12], ברוקלין תשע"א, באתר HebrewBooks - אגרות שכתב הרבי הריי"צ לרבנית ולבעלה הרבי[13]
הערות שוליים
- ↑ הוריה עברו לרוסטוב, עקב מלחמת העולם הראשונה, יחד עם הרבי הרש"ב והרבנית שטערנה שרה.
- ↑ כאשר היה על הרבי הריי"צ לעזוב את רוסטוב, בגלל הג.פ.או. שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ואח"כ העביר גם את שאר בני ביתו.
- ↑ לאחר שרבי הריי"צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.
- ↑ החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה שניאורסון) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.
- ↑ כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ"מזכירה זמנית" אצל הרבי הריי"צ, מתוך מחקר הרב ברגר שהתפרסם בשבועון בית משיח .
- ↑ כשהרבי נשאל על ידי ר' גרשון בער יעקובסון מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: "אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. ("יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית". חב"ד אינפו, כ״ז בסיון ה׳תשע״ו)
- ↑ דבר מלכות יתרו.
- ↑ משיחות ש"פ יתרו, כ"ב שבט תש"נ; כ"ב שבט תשנ"ב
- ↑ תדפיס מהספר
- ↑ לדוגמה קונטרס בך יברך ישראל - תש"נ, ועוד.
- ↑ המבוא לספר (באנגלית)
- ↑ בהוצאת הרב שלום דובער לוין (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ).
- ↑ פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך רשימות אדמו"ר שליט"א.