טוביה פלס
הרב טוביה פלס (י"ב אב תש"ח - ט"ז שבט תשפ"ב) היה עסקן חסידי, שזכה לעסוק בתחומים רבים בהפצת מעיינות החסידות, ולקבל קירובים שונים מהרבי. היה מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב, בין היתר בהפצת והדפסת ה'דבר מלכות'.
תולדות חיים
נולד בי"ב מנחם אב תש"ח לאביו הרב יעקב פלס.
שירת בצה"ל ושימש כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן גוריון.
בשנת תש"ל נסע לשנת ה'קבוצה' ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, אותה סיים לאחר תשעה באב.
בשבת חזון תש"ל, בעת מלחמת ההתשה, שהה ר' טוביה אצל הרבי. במהלך ההתוועדות בשבת הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מט"ו באב, יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', ואף הורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.
הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.
הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם לחודש אלול[1].
כשהגיע לארץ פנו צעירי חב"ד ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' זושא וילימובסקי ר' זאב קסלמן ור' שמעון בקרמן.
לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו"ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות תפילין במחיר סמלי והחיילים נתנו צדקה בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה"ל.
במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה התוועד בביתו מידי שנה במוצאי יום הכיפורים. ההתוועדות הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו נוסעים לרבי לחג הסוכות.
בפורים תשמ"ט ניגש הרב יהודה לייב גרונר לר' טוביה, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי תפילת מנחה. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין פרסום זהותו של משיח באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד. לקראת סוף היחידות, ר' טוביה[2] אמר לרבי, כי הוא מקווה שהפעולות שנעשות דרכו אינן גורמות עגמת נפש. בתגובה חייך הרבי ואמר תוך תנועה עם היד, כי "אתה הינך איתי, בין שאתה רוצה ובין שאתה לא רוצה, ויש נחת רוח רב"{{הערה|מובא בתשורה מנישואי בנו. בהמשך מסופר שם, כי בערב שבת פרשת תצווה תשנ"ב, ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.
ביום ט"ז בשבט תשפ"ב נפטר בביתו בכפר חב"ד.
דבר מלכות
בשבת פרשת ויחי תנש"א, דיבר הרבי דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.
לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.
ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.
בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב"ד בשם "דבר מלכות". עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.
הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב היישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים בבני ברק כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.
את גליון יב של קובץ ה'דבר מלכות' הרבי חילק בעצמו לחסידים.
משפחתו
- בנו, ר' שלמה חיים פלס, כפר חב"ד
- בנו, ר' שמואל פלס, כפר חב"ד
- בנו, ר' יוסף יצחק פלס, כפר חב"ד
- בנו, הת' אליעזר פלס
- בנו, ר' משה פלס, שליח באשקלון
- בנו, ר' לוי פלס, שליח באשקלון
- בנו, ר' מנחם מענדל פלס, שליח במודיעין
- בנו, ר' ישראל שניאור זלמן פלס, כפר חב"ד
- חתנו, ר' נחשון פקטור, כפר חב"ד
- חתנו, ר' אריה איידלקופ, שליח במונטנגרו
- חתנו, ר' יחיאל זלמן זיגמן
- חתנו, ר' אלימלך מרילוס
לקריאה נוספת
- אתה הינך איתי, שבועון בית משיח גליון 1220 עמוד 19
- מזווית מבטם של ילדים, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 46
קישורים חיצוניים
- תשורה מנישואי בנו - סקירת תולדות חייו, פעולותיו, והיחס הנדיר והמיוחד שקיבל מהרבי לאורך השנים, תמוז תש"פ
הערות שוליים
- ↑ המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: "כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט"ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה... ולצעירי חב"ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת בצה"ל וזקוק לתפילין שיתנו לו זוג תפילין על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור. ... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מאנ"ש שי' שהיו בצבא (מכפר חב"ד או מירושלים) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה"ל בעת הביקורים הנ"ל. כל ההוצאות הכספיות בהנ"ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול".
- ↑ שנבהל מאוד מהסגנון החריף