שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש מכון הרמב"ם השלם, יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', המטה העולמי להצלת העם והארץ ומראשי הפעילים בחב"ד למען שלימות הארץ. ראש כולל "זכרון יהוסף" בירושלים.

תולדות חיים

הרב שלום דובער וולפא נולד בי"א באדר א שנת תש"ח (1948) בירושלים לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' עזריאל זעליג סלונים) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד בתומכי תמימים כפר חב"ד וב'קבוצה]' תשכ"ו בתומכי תמימים המרכזית 770.

על פי הוראת הרבי, עבר לאחר נישואיו להתגורר בקריית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד בקריית גת עד שבשנת תשנ"ב תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהולה. בשנת תש"ע עבר לגור בביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראות

פעילותו הציבורית

שלימות הארץ

שלום דובער וולפא מקבל כוס של ברכה מהרבי

בשנת תש"מ (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת תשמ"ב (1982) הוציא לאור את ספרו "שלום שלום ואין שלום" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת תשנ"ח הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, בשנת תשס"ה עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

בחודש חשוון תשס"ט רשם יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט^[1]. בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות אלי ישי.

הרבי ופרסומו כמלך המשיח

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ט ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בשנים תנש"א -תשנ"ד כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה, כתב והוציא לאור את קונטרסים שונים בענין וכן את הספרים "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"מבשר טוב" שהסבירו את הנושא כשלשלושתם זוכה לעידוד מהרבי.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה קליין מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי בד"ץ קראון הייטס. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת תשס"ט הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

ביתר

בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת תש"פ הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת תש"ע כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

ספריו

הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות'

שער הספר לקט שכחת הפאה

דעת תורה - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
שלום שלום ואין שלום, תשמ"א.
גדולי תורה על החזרת שטחים - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על ארץ הקודש וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין שלמות הארץ. יצא לאור בשנת תשמ"ב בהוראת הרבי לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
ידבר שלום (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת חידושי ה'אבי עזרי'. (ניסן) תשמ"ז-תנש"א. מהספר הודפסו שני תדפיסים: רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר הרמב"ם. טבת תשמ"ח וובערת הרע מקרבך עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם. ניסן תשמ"ח.
כי הם חיינו - מושגים ביהדות. תנש"א.
יחי המלך (ספר), תשנ"ב.
קבלת פני משיח צדקנו, שאלות ותשובות בשיחות הרבי מהשנים תנש"א-תשנ"ב. ניסן תשנ"ב.
יחי המלך המשיח - ביאור גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח - על יסוד סימני בחזקת משיח המופיעים במשנה תורה לרמב"ם. יצא לאור בחודש חשוון תשנ"ג, בהסכמתם של הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, פנחס הירשפרונג, משה שטרן, מאיר מזוז, בד"ץ קראון הייטס ושל כל רבני חב"ד בארץ הקודש.. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
מבשר טוב - שאלות ותשובות בנושאי משיח וגאולה במשנת הרבי. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של נחייג ונשמע. יצא לאור בחודש חשון תשנ"ד.
הנסיון האחרון - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש מנחם אב תשנ"ד בקריית גת.
ספר סופר וסיפור - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו.
שמן ששון מחבריך (ארבעה כרכים - תשנ"ח-תשע"א).
פרדס שלום - שער ההלכה - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות שבת, הלכות פסח, בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
פרדס שלום - שער החסידות - עיונים במצות אחדות ה' על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, יחודא עילאה ויחודא תתאה, עולם האצילות, חומר וצורה בנבראים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
אוצר חידושים בש"ס - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת הרבי נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת קה"ת, תשנ"ט.
לקט שכחת הפאה - יסודות ומקורת לחובת לבישת פאה נכרית - תשובה לרב מאיר מאזוז, תשנ"ט.
ותורה יבקשו מפיהו - מקורות למנהגי חב"ד ולשיחות הרבי, תשובה לרב מאיר מאזוז, תש"ס.
המותר בפיך - ביאור בתניא פרק ל"ז - תשובה לרב יעקב ישראל קנייבסקי, תשס"ב.
יקם שערה לדממה - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - תשס"ד.
בין אור לחושך - שיטת חב"ד בנושא אתחלתא דגאולה והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. תשס"ו.
הרמב"ם השלם על הלכות שבת (שמונה כרכים). תשס"ז-תש"פ.
עבד מלך - ביוגרפיה של ר' עזריאל זעליג סלונים, סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג סיוון תשס"ח.
תומת ישרים תנחם^[2] תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת יחזקאל סופר.
משמיע שלום - ספר שיצא לקראת חתונת בנו^[3].