שלום מזרחי שרעבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציון הרש"ש בבית העלמין הר הזיתים

רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש; ה'תס"ג[1] - י' בשבט תקל"ז[2]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים.

תולדות חיים

נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שבתימן. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים.

בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[3] הרב יום טוב אלגאזי, רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי[4]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[5]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[6].

רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש

אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[7].

כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.

מספריו

הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:

  • פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
  • סידור הרש"ש
  • רחובות הנהר
  • באר יצחק- על ההגדה עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב ר.נ. סופר מירושלים
  • אמת ושלום
  • נהר שלום
  • חסדי דוד
  • ועוד כתבים

משפחתו

  • בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)
  • בתו רבקה

לקריאה נוספת

  • צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, ירושלים תשכ"ט
  • הרש"ש הקדוש מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ"ח

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. או ה'ת"פ.
  2. או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
  3. החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
  4. יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
  5. "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
  6. לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
  7. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.