לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)
הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה גם ר' לויק; י"ח בניסן תרל"ח (1878) - כ' במנחם אב תש"ד (1944)) היה אביו של הרבי, רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים בברית המועצות. נאסר והוגלה על פעולתו בהפצת היהדות והסתלק במקום גלותו.
| לוי יצחק שניאורסאהן | |
|---|---|
[[קובץ: | |
| ר' לוי'ק | |
| לידה | י"ח בניסן תרל"ח |
| פודוברנקה (רוסיה הלבנה) | |
| פטירה | כ' במנחם אב תש"ד |
| אלמא אטא (קזחסטאן) | |
| מקום פעילות | רוסיה |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הרש"ב, הרב יואל חייקין |
| חיבוריו | ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, תורת מנחם תפארת לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה |
צעירותו
נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.
אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש.
בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.
נישואין
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי[2],[3].
בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את י"א סיון כיום נישואיהם[4].
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
החל משנת תרס"ב השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[5].
מאסרו
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר יקטרינוסלב ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.
בליל ט' ניסן תרצ"ט (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב פסח, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג מצות.
כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.
אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.
גלותו
בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.
בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.
עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.
גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.
הסתלקותו
למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטאן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.
לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד. הרבי מסביר[6] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.
עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהוה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[7]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[8].
שיפוץ הציון
בשנת תשל"ב שיגר הרבי את הרב מנחם מענדל גורליק להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק, ובמהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים[9].
תמונתו
התמונה הראשונה
כשהוציאו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[10] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[11] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[12], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? [=אדוני אבי מורי ורבי זכרונו לברכה?]. כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[13].
התמונה השנייה
כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תשנ"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, ובינהם ספרי ר' לוי יצחק[14], הצליחו[15] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שני תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[16]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[17] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[18]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" [="הוא נראה לא בריא"].
לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[19][20].
מספריו
- ליקוטי לוי יצחק, קה"ת, תש"ל ואילך.
- תורת לוי יצחק - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, תשל"א והוצאה חדשה בתשס"ד.
- פניני לוי יצחק.
- תורת מנחם תפארת לוי יצחק - מביאורי הרבי על תורתו, קה"ת, תש"נ.
- ילקוט לוי יצחק - על התורה, עד עתה (תשע"ז) יצאו לאור 3 כרכים והם על חומש בראשית.
הנהגותיו ודרכו בקודש
ראה לקט מהנהגותיו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תומכי תמימים לוד - קובץ צ יא ניסן תשע"א. וראה עוד ברשימות זכרונות הרבנית חנה. ועוד.
משפחתו
- אשתו: מרת חנה שניאורסון
- בניו: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה ליב שניאורסון.
- נכדתו: גב' דליה רוטמן.
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק, מאת שלושה כרכים בהוצאת קה"ת.
- אברהם שמואל בוקיעט פאר לוי יצחק, יצא לאור על-ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
קישורים חיצוניים
- כתבות
- לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי מאמר מיוחד באתר חב"ד אינפו לכבוד יום הולדתו בח"י ניסן.
- 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר חב"ד אינפו.
- ועד חיילי בית דוד, תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן
- 
- לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי - מתוך שבועון בית משיח
- מדור אודות רבי לוי יצחק באתר בית חב"ד קזאחסטן.
- סיפור מופת מרבי לוי יצחק, שאול שיף, עיתון 'הצופה'.
- ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק.
- מעיינותיך גליון 34. תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ב.
- סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
- שניאור ברגר, מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?, בתוך שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ח
- מנדי גולדמן, רבי לוי יצחק במעגל השנה, שבועון בית משיח, י"ט אב התשע"ג (26.07.2013)
- כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד
- שניאור זלמן ברגר, תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?
- במסירות ונחישות
תולדות חב"ד באתר בית חב"ד - "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?" מאת הרב מרדכי מנשה לאופר באתר
- מקום מנוחתו כבוד - בגלות, סקירה על הציון בתוך קובץ בהוצאת 'התאחדות החסידים', אב ה'תש"פ
- מדיה
- אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל
הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי - הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל"ה
י"ז בשבט תשע"ד - הרבי מספר על אביו מתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- לדמותו של איש מסירות הנפש
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
- ↑ "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
- ↑ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
- ↑ ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
- ↑ הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.
- ↑ לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
- ↑ פרק מ', פסוק א'
- ↑ לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
- ↑ תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי.
- ↑ בעמוד VII
- ↑ לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
- ↑ התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.
- ↑ היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965
- ↑ ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין ןכאן
- ↑ ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד והילך
- ↑ ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – תורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
- ↑ התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
- ↑ בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
- ↑ בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
- ↑ ראו על כך כאן