משתמש:חסיד של הרבי/מגבעת קנייטש
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
גודל דף זה – 0 בתים
מגבעת קנייטש זוהי המגבעת שאותה נוהגים חסידי חב"ד לחבוש לראשם, המגבעת נקראת קנייטש על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, ותרגום המילה קנייטש מאידיש הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלושה פינות המכוונות כנגד שלושת הספירות חכמה, בינה, ודעת.
השטריימל בחב"ד
| ערך מורחב – שטריימל |
מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי הבעל שם טוב היה חבישת שטריימל על הראש, ויש לדבר מספר גרסאות מדוע החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על היהודים להלך עם כיפה, ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים עם כזו גזירה כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כפתם והלכו אתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה הסבה מראה שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מרוסים לשים בתוקפת החורף הקשה, וכך נצלו היהודים מגזרתו של הצאר. גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות פולין, והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם.
משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של הקוזאקים, ובשל גזירת הלבוש נגזר על היהודים בפולין לחבוש את כובעם של הקוזאקים מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.
בפועל חסידי חב"ד, כמו כל שאר החסידויות האחרות שמקורן בסבביות רוסיה ואוקראינה נהגו ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים, ובמגבעת[1] בימי חול, אך בעקבות גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד החליפו חסידי חב"ד את המגבעת בקסקט[2], אך המשיכו עדיין ללכת עם שטריימל בשבתות ובמועדים.
אדמו"ר המהר"ש הורה לבנו, אדמו"ר הרש"ב שילך עם שטריימל רק בליובאוויטש. וכך נהג הוא ובנו אדמו"ר הריי"צ, ובשבת החתן של הרבי החל ללכת באופן תמידי עם השטריימל, גם כשלא נכח בעיירה ליובאוויטש.
בעת שקיבל הרבי את הנשיאות הוא סירב ללבוש על ראשו את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ על ראשו. חסידים מצביעים על מספר סיבות, סיבה אחת היא שמפני שאשת הרש"ג רצה שבעלה הרש"ג יקבל את השטריימל, ולכן סירב הרבי לקחתו ללא הסכמתה. סיבה אחרת מצביעה על כך שאשת אדמו"ר הריי"צ חפצה להביא לרבי את השטריימל במתנה, אך הרבי סירב וזאת מפני שחפץ לקבל אותו בירושה, ולא במתנה. עוד סיבה שהצביעו עליה חלק מהחסידים שהרבי לא חפץ להיות לבוש כאדמו"ר, אלא העדיף לבוש פשוט כשל אחד החסידים.
הקסקט בחב"ד
הקסקט היה, ואף נשאר סימן ההיכר של חסידי חב"ד. מאז תקופתו של אדמו"ר הזקן ועד לדורנו דור השביעי[3] חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת תר"ד כשגזר הצאת ניקולאי את גזירת הלבוש, אז כל חסידי חב"ד לבשו את הקסקט.
מסופר שכשר' מנחם צבי ריבקין מונה לרבנות בעיר מנצ'סטר דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי שהרגיש שהוא לא מסוגל להחליף את הקסקט הפשוט בכובע מגושם רצה לעזוב את הרבנות בעיר. כשאמר זאת לאדמו"ר הריי"צ הוא הורה לו שלא יעזוב את רבנות העיר, ויחבוש את כובע הצילינדר כרצון התושבים. ואכן ר' מנחם צבי חבש את המגבעת לראשו, דבר שהציל את חייו לאחר מכן. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה באחד ההפצצות הגרמניות על העיר הוא ניצל בזכות כך כאשר רסיסים מהפצצות נבלמו ע"י כובע הצילנידר שחבש לראשו.
אצל חסידי חב"ד נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר אדמו"ר הזקן שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"[4] ומה שאמר אדמו"ר האמצעי שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא בעבודה זרה[5].
ר' ישראל ג'ייקובסון סיפר[6] שכשיצאו מרוסיה בשנת תש"ו המשפיע ר' ניסן נמנוב הזהיר את כל החסידים שיצאו באזהרה חמורה שלא יחליפו את הקסקט בכובע.
מסופר שכשהגיע המשפיע ר' מענד'ל פוטרפס אל הרבי הורה לו הרבי להשאר עם הקסקט, וכן היה עם החסיד ר' בערק'ה חן שהחליף את הקסקט שלבש במגבעת, והרבי הורה לו לחזור וללבוש את הקסקט.
חסידים עם קסקט
-
ר' מענדל פוטרפס
-
ר' בערק'ה חן
-
ר' משה ניסלביץ'
-
-
-
תולדות הקנייטש בחב"ד
בשנים הראשונות היו הולכים חסידי חב"ד עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. בגזירת הלבוש גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף[7]. החסיד ר' הלל מפאריטש הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה[8]. חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטוניות רוסיה וגזרו שעל היהודים להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים[9].
חסידי חב"ד נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן אדמו"ר הרש"ב[10], מה שידוע זה שכבר מזמן אדמו"ר הריי"צ החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות בי' שבט תשי"א החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת הרש"ג שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר[11]. או שהמשיכו ללכת עם הקסקט, כדוגמת המשפיע ר' מענד'ל פוטרפס והמשפיע ר' בערק'ה חן.
כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של חסידי חב"ד, ולתלמידי התמימים יש קרנות שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלושה קרנות שמחלקות כובעי קנייטש לתמימים, קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הכובעים הם מסוד "פאנטר". את הרשת שנייה ממן הנגיד הרב ... את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", והכובעים הם מסוג "מונזינו". הקרן השלישית היא לתלמידי הקבוצה שהם מקבלים כובע קנייטש מסוג "בורסולינו" שהוא הסוג האיכותי ביותר בכובעים. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת חג הפסח.
אצל רבותינו נשיאנו
רבותינו נשיאנו מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת תר"ד (תקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק) גזר הצאר ניקולאי את גזירת הלבוש, בה גזר הצאר על היהודים לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם[12] בקסקט ואת הקפוטה שאותה לבשו בסירטוק.
הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי[13] והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות[14] לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא בסירטוק שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש[15]. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים[16]. אך חוץ מהקנייטש היה לאדמו"ר המהר"ש עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש[17].
לאומת זאת אדמו"ר הרש"ב נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג[18], אך מעדות הרבנית חיה מושקא ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל אדמו"ר הרש"ב אלא בדרך כלל כשהיה בליובאוויטש הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מליובאוויטש היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג[19].
גם אדמו"ר הריי"צ בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הרמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים[20]. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, אדמו"ר הרש"ב.
הרבי שליט"א נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי נישואיו בי"ד כסלו תרע"ט עם הרבנית חיה מושקא, ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא אדמו"ר הריי"צ שהקמט בצד הקדמי מראה עלך הענווה שהגדולה של הרבי.
בי' שבט תש"י נפטר אדמו"ר הריי"צ וכשנה לאחר מכן, בי' שבט תשי"א קיבל על עצמו הרבי את נשיאות חב"ד, בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק אדמו"ר הריי"צ הרבנית נחמה דינה תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת הרש"ג חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לכח אותו הרבי.
מנהגים
כמו כן מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה[21]. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים הקב"ה[22]. והסיבה לכך שחובשים מדבעת בתפילה היא כדי שהיא תשמש ככיסוי שני[23].
עניינו
יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שנתן בשבת[24].
את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות חכמה בינה ודעת שעליהם מבוססת חסידות חב"ד. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הדקמי של הקנייטש החל הרבי עוד בשנות צעירותו, אדמו"ר הריי"צ התבטא על כך[25] שלמרות ש"הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס[26] - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה". בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.
צורתו
בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוך לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו ע"י הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם[27].
ראו גם
קישורים חיצוניים
כתבה על לבושי חב"ד, בחב"ד און ליין
הערות שוליים
- ↑ כיום לא ידוע איזה מגבעת הייתה לחסידים לפני גזירת הלבוש
- ↑ כמו כן החליפו את ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קפוטה בסירטוק - ↑ אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת
- ↑ לקוטי סיפורים, תשכ"ו, עג
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי, אחרי, תקו-תקיב
- ↑ זכרון לבני ישראל, ק"צ
- ↑ תורת מנחם חלק י' עמוד 70
- ↑ רשימות דברים עמוד 245
- ↑ מתוך ספר זכרון לבני ישראל לישראל ג'ייקובסון עמ' קצ-קצא
- ↑ ראה תמונת הלווית האדמו"ר מקאפוסט כאשר כל חסידי חב"ד הלכו שם בקנייטש
- ↑ בהמשך שינה את מגבעת הצילנידר למגבעת אחרת, אך לא קנייטש
- ↑ לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט
- ↑ ראה ספר התולדות לאדמו"ר המהר"ש, עמ'44
- ↑ שם, עמ' 57
- ↑ ראה ראה כאן
- ↑ סירטוק וקנייטש היה סימן ההיכר של הסוחרים בימים ההם
- ↑ ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז
- ↑ כמו שנתן לראות בתמונה המפורסמת
- ↑ מגבעת שכיום נוהגים ללכת אתה חלק מחסידי סאטמר
- ↑ רשימות דברים עמוד 187
- ↑ ספר המנהגים עמ' 9
- ↑ שו"ע אדה"ז, יח, ס"ד.
- ↑ ראה ספר המנהגים שם
- ↑ פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א
- ↑ אדמו"ר הריי"צ אמר זאת כשהרבי הגיע לחופי ארה"ב בכ"ח ניסן
- ↑ הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'
- ↑ כמו כן גם בסירטוק יש כפתור מיוחד שיועד בשביל הסוחרים כך שיוכלו להדקו לכובע