קוזקים

קוזקים הינם קבוצה אתנית שמקורה ממזרח אירופה הפזורים בעיקר באיזור רוסיה ואוקראינה.

בשנת ת"ח פרץ מרד של הקוזקים באוקראינה נגד הפולנים השליטים, במהלך המרד הרגו הקוזקים מאות אלפי יהודים באוקראינה ופולין (מה שנודע כגזירות ת"ח ות"ט).

בשל עזותם הצבאית ומסירותם הקימו הצארים ברוסיה לאורך הדורות פלוגות מיוחדות של קוזקים.

כמו כן, כמה מניגוני חב"ד מקורם אצל הקוזקים, כמו הופ קוזק וליובא בראצי ליובא.

משלים

הקוזקים נודעו באחוות הלוחמים שלהם ובמסירותם, בקשר השתקעו בפולקלור החב"די הרבה משלי קוזקים עם הוראות בעבודת ה'.

סוסי הקזקים

סוסי הקוזקים היו מיוחדים מאוד. הם היו גיבורים, אמיצים, ועזי-נפש, ומפקירים את עצמם בלי חשבונות למען הניצחון.

סוסים אלו היו עוברים מסע ארוך עד להתקבלותם: מגיל צעיר ביותר, היו מצמידים לילד הקוזק סוס אביר. הילד הלך עם הסוס לכל מקום. שניהם גדלו ביחד ותמיד היו יחדיו, עד שנקשרו זה לזה בחבלי עבותות אהבת נפש עזה כמוות.

סוסים אלו היו עוברים אימונים מפרכים מאוד. הקוזקים השקיעו בהם את כל הנפש: נתנו להם לאכול ולשתות הרבה, טיילו עימם והשתעשעו עימם רבות – אך גם דרשו מהם את כל יכולתם. היו מייגעים אותם במסעות קשים וארוכים, בקפיצות מעל מכשולים בלתי עבירים, בדהירה במהירות עצומה בכל מיני תנאים. כך היו מפתחים אצלם את כוח ההסתגלות והעמידה במצבים קשים במיוחד.

המבחן האחרון לסוסי הקוזקים, קודם שהתקבל הסוס סופית לחבורה נכבדה זו, היה מסע אימונים מפרך במיוחד, שבסופו היו הסוסים מגיעים אל הנהר דנייפר, והיה עליהם לצלוח את כולו עד הגדה השנייה. הנהר הוא רחב ועמוק במיוחד ומימיו רודפים. הרבה סוסים נפלו בדרך ולא עמדו באימונים המפרכים, הרבה טבעו בנהר, ורק המובחרים, הצליחו לצלוח את הנהר עד סופו ולעלות אל הגדה השנייה.

אבל זה עדיין לא היה סופו של המבחן האחרון: משהגיעו הסוסים, יגעים ומותשים לגמרי עד כלות הכוחות, לשפת הדנייפר ובדי עמל עלו אל שפתו – הם הביטו לאחור, וראו כמה סוסים חלשים מהם שכוחם כלה והם עומדים לטבוע. הסוסים המובחרים לא חשבו הרבה, קפצו בחזרה לתוך הנהר, תפסו בשיניהם את חבריהם בעורפם, וכך סחבו והעלו אותם למקום מבטחים.

הסוסים האחרים, גם אלו שעמדו בכל המבחנים והאימונים הקשים ביותר, כאשר לא מסרו את נפשם עבור חבריהם – לא זכו להיות נמנים על סוסי הקוזקים המופלאים. רק אותם סוסים שגם אחרי שהותש כוחם לגמרי היו מוכנים לתת את חייהם עבור חבריהם – רק הם נבחרו להיות סוסי הקוזקים המיוחדים.

מסיפור זה למד ר' מנחם מענדל פוטרפס שהחשוב ביותר הוא המבחן האחרון: גם כשהצלחת לעמוד בכל הניסיונות והקשיים, והגעת סוף-סוף בשארית הכוחות אל מעבר לנהר, לחוף מבטחים – העיקר הוא שלא לשכוח את החבר הטובע בנהר. לקפוץ, בשארית הכוחות, שוב אל הנהר, ולסחוב את החבר בעורפו מתוך אהבה ואחווה אמיתית, להצילו ולהביאו גם הוא לאן שאתה הצלחת להגיע. זהו המבחן האחרון לדעת אם אתה אכן מסוסי-הקוזקים הבלתי-מנוצחים. רק אם עמדת גם במבחן זה, תוכל להיות מאלו שיביאו אכן את הגאולה השלימה בפועל ממש.