לימוד עניני בית הבחירה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

לימוד עניני בית הבחירה היא אחת מתקנות הרבי, במסגרתה מוסיפים בלימוד עניני בית המקדש במהלך שלושת השבועות של ימי 'בין המצרים' מתוך מטרה לעסוק ברוחניות בבנין הבית, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות.

התקנה היא על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ויחזקאל הנביא, "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" - ועל פי ביאור הרבי באמצעות הלימוד מקיימים מצוות עשה של 'ועשו לי מקדש'.

התקנה

דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם

בשיחות ליל ערב שבת פרשת מטות מסעי, ושבת פרשת מטות מסעי תשל"ו[1] דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני בית המקדש, על יסוד דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל המתוארים במדרש:

כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!

אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.

תנחומא צו, יד

לאור זאת ביקש הרבי ללמוד בימי בין המצרים את עניני בית המקדש.

מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה בהתוועדויות בשבתות שבבין המצרים לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה[2]. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.

במהלך השנים ביקש הרבי מספר פעמים לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה.

בזמנים נוספים

למרות שהתקנה בתחילתה היתה לעסוק בלימוד זה בימי בין המצרים, במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים:

בשנת תשמ"ט ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות תרומה ותצוה העוסקות בנושא המשכן, ילמדו בנוסף לפירוש רש"י (הנלמד במסגרת שיעורי החת"ת) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה[3].

בשנת תשנ"ב התבטא הרבי שגם בצום גדליה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש[4].

בנוסף התבטא הרבי בקשר ללימוד עניני גאולה ומשיח שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש[5].

הענינים הנלמדים

על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין המשכן ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי)[6], ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת בית המקדש השלישי (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות תמיד ומידות, ובהלכות בית הבחירה לרמב"ם.

כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו בתורת החסידות, ובמיוחד בדרושי אדמו"ר הצמח צדק שמחבר את תורת הנגלה עם תורת החסידות[7].

פעולת הלימוד

הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן הגלות אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש". בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל בגאולה[8].

בשנת תנש"א, בתקופה בה עורר הרבי רבות על המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה, כשהנה משיח בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של בית המקדש השלישי, והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה[9].

יוזמות והוצאות לאור

לאור הוראת הרבי, מקיימים חסידי חב"ד בתקופה זו כינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה. מטה משיח בארץ הקודש מארגן סבב הרצאות ברחבי הארץ עם מספר מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.

הוצאה לאור

חוברות לימוד ומוצרים בנושא המקדש, שהופקו בעקבות הוראת הרבי

בשנת תשמ"ו יצא לאור לראשונה הספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם, המלקט שיחות של הרבי על הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, בהוצאת הועד להפצת שיחות. הספר נדפס לאחר מכן בכמה מהדורות נוספות.

בשנת תשס"ד יצא לאור הספר בית הבחירה, בהוצאה משותפת של מכון המקדש ומטה משיח בארץ הקודש. הספר מכיל את מסכת מידות, הלכות בית הבחירה וספר יחזקאל בליווי ביאורים, מפות ותמונות, וכן פנינים משיחות הרבי בנושא.

בשנים תשע"ב-תשע"ד הוציאו לאור מכון ממ"ש סדרת הפקות לעידוד למרות הלכות בית הבחירה, ובהם: חוברת "תורת המקדש" עם ליקוט המקורות בנושא בית המקדש, חוברת "עוסקים בבנינו" עם קטעי לימוד מחולקים לפי ימים לשלושת השבועות. ועלון הפצה "בית המקדש. נלמד. נראה. נבנה".

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. ראה שיחות קודש ח"ב ע' 483.
  2. שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).
  3. שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).
  4. שיחת צום גדליה תשנ"ב.
  5. דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.
  6. משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות בלקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א' אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.
  7. שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהיתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).
  8. שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן בפתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה".
  9. דבר מלכות ש"פ בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי.. ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה, כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!