הרב אהרן גורדון, תלמידו ורופאו של המגיד ממזריטש, שירת בערב שבת אחד את המגיד, שלא הרגיש טוב. כשהמגיד אמר את הפסוק הנאמר לפני תפילת מנחת ערב שבת "כל אוכל תתעב נפשם", הרגיש הרב גורדון שאיבד לצמיתות את תחושת הטעם באוכל. כשהמשיך המגיד והגיע לפסוק "ויזעקו אל ה'", ברח מהחדר מחשש שימות מרוב דבקות באלוקים.
החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת הטלית ותפילין היו אומרים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך.
י"ט אדר ב'
ר' משה מייזליש סיפר: דער רבי (רבינו הזקן) האט אונז געלערענט, אז דער אל"ף פון חסידות איז, אויסצוניצען די טבעיות אין עבודה. און ראשית העבודה זאל זיין אויסצוניצען די טבע הכחות, ווי למשל די טבע פון מוח שליט על הלב.
