תל אביב-יפו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התוועדות חסידית בתל אביב
תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב

תל אביב-יפו היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה בארץ ישראל ומתגוררים בה כמליון ורבע איש (נכון לשנת תשע"א). נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו.

קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב נחלת בנימין. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות שהתיישבו במרכז תל אביב. מלבד זאת, הוקמו בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר הרימו את דגל חב"ד בעיר העברית הראשונה.

התייסדות

ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"

בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה. בט"ז במנחם אב שנת תרפ"ט ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר. היה זה בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו למצרים.

בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב". בשנת תרצ"ה הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב. בין השנים תרצ"ו-תרח"צ שכן במקום 'חדר' בני תמימים תל אביב. בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת תומכי תמימים תל אביב. משנת תש"מ אז החלו להגיע השלוחים לעיר, התרבו בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.

מוסדות חב"ד בתל אביב

התוועדות בזאל של הישיבה ברמת אביב
  • תומכי תמימים תל אביב - בשנת תש"ו נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
  • ישיבת נווה צדק - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
  • בית חדש למדרש - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.

ארגונים חב"דים בתל אביב

  • גמ"ח חב"ד תל אביב - הגמ"ח נוסד ונוהל ע"י הרב דובער גנזבורג ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב שלום חסקינד את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.

שכונת רמת אביב

מאהל לתפילות חגי חודש תשרי שהוקם ברמת אביב ג'

רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפרים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

בתי חב"ד בעיר

מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז

עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

  • אפקה א' - מנהל: הרב שמעון גדסי.
  • הדר יוסף - מנהל: הרב גד פדלון
  • התקוה - מנהל: הרב אפי דגן
  • יד אליהו - מנהל: הרב יוסף סיגמן.
  • ממעל ממש - מנהל: טל זיו.
  • נאות אפקה-צהלה - מנהל: הרב עידו רהב.
  • נווה עופר - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.
  • נחלת יצחק - מנהל: הרב אשר גליס.
  • קרית שלום - מנהל: הרב חנניה לביוב.
  • רמת אביב - מנהל: הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי.
  • רמת אביב ג' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
  • שיכון בבלי - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.

בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.

חסידים בתל אביב-יפו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתרים

קישורים נוספים

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:

סדרת חב"ד בתל אביב

סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".

הערות שוליים

  1. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".