חסידות באבוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בן ציון מבאבוב, ונכדיו רנ"צ זצ"ל, רב"צ שליט"א
רבי מרדכי דוד מבאבוב בבית חב"ד בלונג איילנד

שושלת באבוב היא שושלת בת של חסידות צאנז, מיסודו של רבי חיים מצאנז.

השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן זצ"ל, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה הי"ד.

ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי בן ציון הלברשטאם, בנו רבי שלמה הלברשטאם שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת קראון הייטס, ובנו רבי נפתלי צבי הלברשטאם.

הדור הרביעי

לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת תשס"ד, מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי מרדכי דוד אונגר שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשנ"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.

רבי בן ציון הלברשטאם מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת בורו פארק.

בשנת תש"ע הנהיג תקנות מחמירות כנגד פאות נכריות ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי הכלה תלך עם פאה נכרית מכוסה בדווקא.

בב' תמוז תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני קריאת התורה בנוסח "ויחון עלינו לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון אותנו לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים[1], ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שהמשכילים - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי ספריית חב"ד ליובאוויטש בשכונת קראון הייטס, וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע בסידור הבעל שם טוב, ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.

יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע בסידור תהלת ה'.[2]

רבי מרדכי אונגר, הוא חתנו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. לאחר פטירת רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, כאשר דודו רבי בן ציון (השני) התפטר מראשות הישיבה, הוא מונה לעמוד בראשה, וסחף אחריו קבל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי שלמה מבאבוב, הם הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש שלו החדש, מכיון שבית המדרש הישן הועבר לידי דודו. בשבתות הוא מנהיג את העדה בבנין בית יעקב בשכונה, שהושכר לידו לשבתות ומועדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה לדוגמא בסידור כל בו.
  2. ראה כאן.
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.