צבי אלימלך הלברשטאם
| רבי צבי אלימלך הלברשטם | |
|---|---|
 האדמו"ר מצאנז | |
| לידה | ב' חשוון תשי"ג |
רבי צבי אלימלך הלברשטאם (נולד בב' בחשוון תשי"ג, 21 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג (מכונה: האדמו"ר מצאנז), חבר 'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל, ויושב ראש מפעל הש"ס העולמי. מרכז החסידות שבראשותו הוא בקריית צאנז שבנתניה.
תולדות חיים
נולד בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית, לרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר הראשון מצאנז-קלויזנבורג, ולרבנית חיה נחמה, בת רבי שמואל דוד הלוי אונגר. הוא קרוי על שם אחד מאבותיו (מצד סבתו חיה מינדל), רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה"בני יששכר".
למד במחיצת אביו, בישיבת צאנז שבקריית החסידות בנתניה. בגיל 17 קיבל מאביו תעודת "מורינו" לאחר שנבחן על למעלה מ-1,000 דפי גמרא בעל פה. באלול תש"ל (ספטמבר 1970), נישא בקריית צאנז לחיה שרה, בת רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר (רב קהילת "ראשית חכמה" במונטריאול, ובהמשך רב קהילת "דברי חיים" צאנז, בפתח תקווה). לאחר נישואיו למד בכולל צאנז בקריה בנתניה.
הוסמך לרבנות מהרבנים: ר' אברהם צבי וייס, ר' אפרים פישל הרשקוביץ ור' אהרן וידר - אב"ד לינז.
בשנת תשל"ד מונה על ידי אביו לרבה של קריית צאנז בנתניה וכ"רב הצעיר" של חסידי צאנז. לאחר פטירת אביו, בט' בתמוז תשנ"ד (יוני 1994), הוא מונה לאדמו"ר. מלבד מוסדות החסידות בראשותו, עומד הרב הלברשטאם גם בנשיאות "מרכז רפואי צאנז - בית חולים לניאדו". הוא יושב ראש "מפעל הש"ס" וחבר 'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל.
קשריו עם הרבי וחב"ד
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו.
בחודש שבט תש"נ כיבד בהשתתפותו בשליחות אביו את הכינוס השנתי של השלוחים ומנהלי בתי חב"ד באה"ק שנערך באותה השנה בנתניה. את דברי ברכתו פתח בדברי חז"ל, שהמחזה שנגלה לנגד עיניו כאשר הגיע ליטול חלק בכינוס ולברך את שלוחי הרבי "הצעירים ברוח", הוא "הנאה להם והנאה לעולם"[1].
בעת בה הוענק לאדמו"ר ביאור על ספר התניא התבטא שספר התניא הוא מראשוני הספרים החסידיים, ושעל גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, ואף כאשר נכנסים אליו אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, הוא שואל אותם באם עיינו בספר התניא. רבי צבי אלימלך אף מרבה לעורר על חשיבות הלימוד בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
בשנת תשס"ה במהלך ביקור בלוס אנג'לס קליפורניה סייר האדמו"ר בישיבת חב"ד 'אור אלחנן' בעיר ומסר לתלמידי הישיבה שיעור ארוך ומרתק למשך כשעה וחצי.
בשנת תשס"ט בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת ספר תורה לבית חב"ד בצפון נתניה שהתקיימה בבית חב"ד שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות הבית חב"ד להפצת וחיזוק לימוד התורה בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכשמשיח יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים בשמחת הגאולה[2].
בשנת תשע"ב שלח האדמו"ר מכתב ברכה מיוחד לסיום הרמב"ם שנערך ביד אליהו בו כותב שחפץ היה להשתתף באירוע החשוב אך הדבר נבצר ממנו. במכתב כותב האדמו"ר על מעלת תקנת הקודש אשר "יסד וכונן המאור הגדול כבוד קדושת שם ותפארתו, אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש.. כמה טובה כפולה ומכופלת עלינו להכיר למאיר אור היהדות בעולם כולו כ"ק האדמו"ר אשר פירותיו ופירי פירותיו לגאון ולתפארת". את המכתב מסר למארגני האירוע, בנו של האדמו"ר, רבי יוסף משה דב הלברשטאם - אבד"ק קהילת צאנז בארה"ב, שהגיע בראש משלחת חשובי חסידי צאנז ונאמני בית האדמו"ר.
במהלך פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב מרדכי שמואל אשכנזי דיבר רבי צבי אלימלך בחמימות על תקנת הרמב"ם ואמר כי "יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה"[3]. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר שאביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.
בשנת תשע"ה, ביקר האדמו"ר ביקור ראשון בכפר חב"ד, כשהגיע לנחם את בני הרב אשכנזי, על פטירת אביהם רבה של כפר חב"ד[4].
בשנת תשע"ו קיבל רבי צבי אלימלך במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת תומכי תמימים נתניה בראשות ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות, והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת".
האדמו"ר התעניין לדעת עוד על הגדת הרבי, והרב אורנשטיין העניק לו את ההגדה (עם פיענוחים) בהוצאת 'תורת מנחם'. האדמו"ר שקע בעיון בהגדה למשך זמן מה כשבסיומו העניק לו הרב אורנשטיין גם את ספרו 'אבא', בו מקבץ סיפורים על הרבי. הרב אורנשטיין הצביע על סיפור בספר המשותף גם לאביו של האדמו"ר, בעל השפע חיים זצוק"ל, והאדמו"ר דיבר אודות מעלתם של סיפורי צדיקים והטעים "לאור דרך החסידות ראוי שאפילו ראש ישיבה יעסוק בכתיבת סיפורים על רבו"[5].
בשנת תשע"ח נערך ביקור מיוחד ומרגש של רבני מכון הלכה חב"ד אצל האדמו"ר, במהלכו נידונו נושאים הלכתיים אקטואליים וגם היסטוריים. המפגש ההלכתי נמשך כשעתיים, ועורר התפעלות בקרב חסידי צאנז, אשר לא זוכרים מפגש ארוך כזה עם האדמו"ר. בפגישה נכח גם בנו של האדמו"ר, הרב אברהם הלברשטאם משפיע רוחני של ישיבת צאנז וידידו של הרב יעקב חביב מרבני המכון.
האדמו"ר קבל את המשלחת בפנים מאירות ובחביבות גדולה, והראה התעניינות גדולה על כל הנעשה במכון הלכה חב"ד. לאורך המפגש התפלפל עם הרבנים והשיב על שאלות הלכתיות בפרוטרוט. המפגש נפתח בדברי הרב יעקב חביב, אשר הציג בפני האדמו"ר את הרבנים חברי המכון בשמותיהם ובתפקידיהם והדגיש כי המכון מאחד את כל הכוחות "ימה וקדמה צפונה ונגבה" ואף הגיע מחוץ לארץ הקודש, כאשר יש רבנים מהמכון שגרים בחו"ל ועונים לשואלים דבר ה' זו הלכה.
האדמו"ר מצאנז התפעל מתשובותיהם של הרבנים באמצעות הודעות ושיחות טלפוניות ואמר: "דבר גדול הוא, לענות תוך כדי דיבור מיד בטלפון; על זה אמרו חז"ל: "איזהו תלמיד חכם – "שואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר". במהלך השיחה סיפר על התפעלותו הגדולה מעניין הבעלי תשובה שחסידות חב"ד מצטיינת בקירובם ואמר שאף אם ב'נגלה' הם לא יודעים ומדקדקים כל כך, הרי בשברון הלב וכו' הם נפלאים ביותר, ואנו צריכים ללמוד את הרצון להתקרב לה'. "ברור אצלי שכאשר אנו איננו מכוונים כראוי בתפילה – זה יותר חמור… אכן, חלק התשובה כלפי מעלה הוא מהדברים הקלים יותר, ועיקר הקושי הוא בחלק ההלכה למעשה". הרב ברוך לבקיבקר העיר שיסוד ההצלחה לענות בדבר ה' זו הלכה, היא היכולת לראות טוב בכל יהודי כפי שמבארת תורת החסידות כשהאדמו"ר מסכים עם הדברים ומוסיף, "שככל שמביטים ממקום מרומם יותר, רואים יותר ויותר את הטוב, ובמילא מובן שמי שרואה רע ביהודי זה מורה על המקום הנמוך בו הוא נמצא".
בהמשך השיחה דובר אודות י"ט כסלו, חג החגים. האדמו"ר מצאנז אמר כי "י"ט כסלו הוא חג לכל עם ישראל. מרן אבי זי"ע היה אומר, כי כיום הזה, אם ישנו עוד יהודי חרד ושלם בעולם, זהו רק מכח הבעש"ט ותלמידיו הקדושים. מי שחולק על דרכם ומדבר כנגד תורת הבעש"ט, הרי הוא אפיקורס כפשוטו". הרב שלמה יצחק פרנק הגיש לאדמו"ר את ספרו תניא לעם בו ביאור פשטני ובהיר על ספר התניא והאדמו"ר קיבלו בתודה.
לאחר תשרי תשע"ח הגיע ר' אלעזר פרץ מנהל מטה משיח בנתניה למעונו של האדמו"ר לבקשת קהילת חסידי צאנז בוילאמסבורג, ומסר פרישת שלום מקהל החסידים שמעבר לים. בשיחתו עם האדמו"ר הזכיר ר' אלעזר פרץ, את הקבוצה הנכבדה, של קהל אנ"ש והתמימים מהעיר נתניה השוהים בחודש תשרי ב770, ויוצאים בתהלוכה מידי שמחת תורה מ770 בית חיינו, לשמוח ולשמח בקהילת צאנז שבוויליאמסבורג המסונפת לקהילה בנתניה. "בכל פעם שאני מגיע אליהם, אני מזכיר את אותה פעם מיוחדת, כאשר זכיתי יחד עם פעילי 'מטה משיח' בעיר להגיע לאירוע חגיגי של החסידות במלון 'גלי צאנז', יחד עם הדגלי משיח המפורסמים, אז התבטא האדמו"ר בחיוך כי: "כשיבוא מלך המשיח לא תהא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה של משיח".. האדמו"ר נהנה מאד למשמע הדברים וחייך חיוך רחב. בהמשך הזכיר ר' אלעזר את הפעילות העניפה של 'מטה משיח' בעיר להפיץ את מעיינות החסידות, כשבסיום הפגישה בירכו האדמו"ר: "שתהא סיעתא דשמיא גדולה, יפוצו מעיינותיכם חוצה".
בתחילת חודש ניסן תשע"ט, בכינוס רבבות להצלחת הבחירות לרשימת יהדות התורה-ג', סיפר האדמו"ר סיפור בשם אביו על הרבי תוך כדי שהוא חוזר על דברי אביו בהקשר לרבי, שהרבי הוא גדול בישראל, ודבריו נכונים[6], כל זה בפני גדולי ומנהיגי הציבור החרדי בהם: הרב חיים קנייבסקי, האדמו"ר מגור, והאדמו"ר מבויאן.
| הקודם: רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם |
אדמו"רי צאנז-קלויזנבורג ט' תמוז תשנ"ד |
הבא: - |
בתחילת חודש אייר תשפ"ד קיבל לביקור את הרב החב"די הרב ישעיהו הרצל, הרב הרצל העניק לו את הספר מהונגריה לירושלים, ספרו של הסופר ר' יאיר בורוכוב, האדמו"ר שוחח עם הרב הרצל על סבו של הרב הרצל הרב אלעזר וובר שהיה תלמידו של בעל הדברי חיים מצאנז וכיהן כרבה של העיירה אדא [7].
לקריאה נוספת
- ללא חסידות לא היה אידשקייט בעולם, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 56
הערות שוליים
- ↑ עיתון כפר חב"ד גל' 417
- ↑ האדמו"ר מצאנז בבית חב"ד
- ↑ בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות.
- ↑ האדמו"ר מצאנז בניחום אבלים אצל משפחת אשכנזי באתר
- ↑ לתיעוד ודיווח מהביקור לחץ כאן באתר
- ↑ האדמו"ר מצאנז מספר על הרבי בכינוס בחירות באתר
- ↑ אחרי 170 שנה: הרב החב"די והאדמו"ר מצאנז - סגרו מעגל