יהדות ספרד
יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש.
רבים מגדולי הראשונים היו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, ועוד.
גם האריז"ל היה ממשפחה מעורבת, כאשר אביו היה אשכנזי ואמו ספרדיה. גם אביו של החיד"א היה ספרדי, ואילו אימו הייתה ממוצא אשכנזי.
על פי התורה לא קיים שום חילוק בין יהודים מארץ זו לאחרת, ורק מידת יהדותם ודתיותם, היא הקובעת את מעמדם הרוחני.
הפרדה בין אשכנזים לספרדים
בחסידות חב"ד מודגשת העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים.
זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:
על יסוד דברים אלה הותחלה בעבודת חינוך של חיזור התורה במדינות אפריקה הצפונית.
| ערך מורחב – מרוקו |
הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים:
- "זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחב"י הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות..."[1]
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[2].
רבני ספרד
הרבי היה בקשר עם רבני מרוקו כדלהלן, רבי מאיר ועקנין רבה של טבריה, רבי דוד עובדיה אשר במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים, רבי שלום משאש רבה של ירושלים, רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק, רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום, רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים, ויבלחט"א רבי משה ברדוגו מרבני מגדל העמק ונצר לשושלת רבני ברדוגו במרוקו, רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים, ורבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
כמו כן היה בקשר עם גדולי רבני הספרדים בדור האחרון, כמו: רבי יהודה צדקה, רבי בן ציון אבא שאול, רבי עובדיה יוסף, רבי יצחק כדורי, רבי חיים דוד הלוי, רבי מרדכי אליהו, ויבלחט"א רבי מאיר מאזוז. בפרט ידועים קשריו של הרבי עם שושלת משפחת אביחצירא, עם ראש השושלת רבי ישראל אביחצירא הבבא סאלי המכונה היש"א ברכה מנתיבות וממשיכי דרכו בניו; רבי ברוך אביחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך, רבי מאיר שלום אביחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד, ונכדי הבבא סאלי כדלהלן, רבי אלעזר אביחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום ורבי דוד חי אביחצירא מנהריה שבצפון, ועוד.
הרב מאיר מאזוז בענין זה:
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!.. הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים".."[3]
לקריאה נוספת
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
- ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
- ↑ שמן ששון מחבריך.