שלום מזרחי שרעבי
רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש; ה'תס"ג[1] - י' בשבט תקל"ז[2]) היה מקובל בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל בירושלים, מחבר ספרי קבלה רבים.
תולדות חיים
נולד לאביו רבי יצחק בשרעב (או בצנעא) שבתימן. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל במסע ארוך דרך הודו, עירק וסוריה, עד שהגיע לירושלים.
בתחילה עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק"י, מונה לראש הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א,[3] הרב יום טוב אלגאזי, רבי חיים די לה רוזה מחבר ספר תורת חכם, ור' אברהם גרשון אשכנזי[4]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
בשנת תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש"ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[5]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש[6].
רבותינו נשיאנו וסידור הרש"ש
אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש"ש כתב יד[7].
כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש"ש וסידור הרש"ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.
מספריו
הרש"ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- הגדה של פסח באר יצחק - הודפס על ידי הרב ראובן נסים סופר מירושלים על ההגדה של פסח (עם הוספות כת"י מאת הרב היר"א וביאורים מאת הרב ראובן סופר ירושלים)
- אמת ושלום
- נהר שלום
- חסדי דוד
- ועוד כתבים
משפחתו
- בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים)
- בתו רבקה
לקריאה נוספת
- צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש, ירושלים תשכ"ט
- הרש"ש הקדוש מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין תשמ"ח
קישורים חיצוניים
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ או ה'ת"פ.
- ↑ או תקמ"ב. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי".
- ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא".
- ↑ יש אומרים שהוא גיס הבעל שם טוב, רבי אברהם גרשון מקיטוב.
- ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660.
- ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג.