חלקת חב"ד הר הזיתים
חלקת חב"ד בהר הזיתים הינה שטח אדמה בבית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים בירושלים, המשמש את הקהילה החב"דית מזה 150 שנה. במרכז החלקה מוקמת "חלקת הרבנים".
תולדות בית העלמין בהר הזיתים
ההתיישבות החב"דית בארץ ישראל החלה בעיקר בעיר הקודש צפת, ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות לחג השבועות תקצ"ו, החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב בירושלים, והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום.
בראשית ההתיישבות החב"דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת 'כולל חסידים', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות.
עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד", נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של אדמו"ר הרש"ב את 'כולל חב"ד'[1].
במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב"ד', בשנת תרל"ט הפסיקו חסידי חב"ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל.
החלקה נשארה בבעלותו של 'כולל חב"ד' לאורך כל השנים, והנהלת הכולל דאגה לתחזוקה באופן שוטף.
בזמן השלטון הירדני בתקופה שקדמה לכינונה של מדינת ישראל, ביצעו הערבים הרס רב בבית העלמין היהודי, ופגעו גם במצבות שבחלקת חב"ד. כאשר חזר השטח להיות בשליטה יהודית בשנת תשכ"ז, פעלו אנשי הכולל לשיקום המקום, ולזיהוי המצבות המחוללות. בהמשך, הוקם בתוך החלקה מבנה קטן של קבר אחים, בו כונסו כל שברי המצבות שלא נודע להיכן הם שייכות.
עוד קודם לכן, בשנת תש"ח התמלאה חלקת הקבורה של כולל חב"ד, ובהוראתו של הרב הגאון אברהם חיים נאה שכיהן באותה עת כראש הכולל - נרכשה חלקת אדמה חדשה, אך השימוש בפועל בחלקה זו החל רק לאחר מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז.
בשנת תשע"ב יזם 'כולל חב"ד' בשיתוף עם 'הרשות לפיתוח ירושלים' שיפוץ קברים עתיקים במהלכו שופצו מעל ל-1000 מצבות.
בשנת תשס"ט נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות ברזל לנוחות העולים על הקברים.
הקבורה בהר הזיתים
לקבורה בהר הזיתים מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום המקדש, ועל פי המדרש, עתידים כל הנשמות לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם[2].
הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא.
מעלה זיתים
בסביבות שנת תרמ"ג קנתה הנהלת 'כולל חב"ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב"ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה.
בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת אוניברסיטה נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת תשמ"ד לבעלות 'כולל חב"ד'[3].
נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב נועם ישראל הרפז
אנשים הטמונים בחלקת חב"ד
בחלקה טמונים חשובי החסידים לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב"דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים. להלן רשימה חלקית:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- שניאור זלמן מלובלין בעל ה'תורת חסד'.
- ברוך מרדכי מבאברויסק.
- דוד צבי הירש חן - רבה של העיר צ'רניגוב.
- חיים אליעזר ביחובסקי.
- זאב דב סלונים.
- מנחם מענדל נאה.
- שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) - רב בעיר שירקא.
- מנחם מענדל קופרשטוך - רב העיירה פסטוב וגלובוקע.
- ישראל נח דוכמן.
- אליעזר מישולובין - מקהילת חב"ד בסמרקנד.
- חיים אליהו מישולובין.
- חיים שלום סגל.
- יהושע זליג פלדמן - ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון.
- סעדיה ליברוב - שליח הרבי מלך המשיח למרוקו, ולאחר מכן לאנטוורפן, בלגיה.
- יעקב לנדא - שמש ורב מורה הוראה בחצרו של הרבי הרש"ב.
- ניסן נמנוב - מנהל רוחני ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- ישראל נח בלניצקי - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- שניאור זלמן גרליק - רבה של כפר חב"ד.
- נחום טרבניק - ר"מ בישיבת חב"ד ברינוא, לאחר מכן ר"מ וראש ישיבה בישיבה המרכזית כפר חב"ד, ובשנת תשל"ד רבה של כפר חב"ד.
- אברהם גודין.
- צבי הבר - שליח הרבי מלך המשיח לרומניה, לאחר מכן משפיע בקהילות חב"ד תל אביב וכפר חב"ד.
- דובער חן.
- משה ניסילביץ'.
- יצחק פרץ ליפשיץ.
- בן ציון ליפסקר - רב קהילת חב"ד ערד.
- ישראל ליפסקר
- שלום דובער ליפשיץ - רב קהילת חב"ד רמת גן ויו"ר ארגון יד לאחים.
- יצחק דוד גרונר - שליח הרבי מלך המשיח לאוסטרליה.
- גבריאל נח ורבקה הולצברג - שלוחי הרבי מלך המשיח למומביי, הודו. נרצחו על קידוש השם בא' כסלו תשס"ט.
- חיים משה אלפרוביץ.
- בן ציון שם טוב.
- נחום גולדשמיד.
- משה ליפא רבינוביץ.
- ישראל ברוך בוטמן - שליח הרבי לנהריה ומנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק.
- מוטי גל - שליח הרבי ברמת גן.
- ישעיה וייס.
- דובער משה שמוטקין - מייסד ישיבת תומכי תמימים ורשה.
חסידי חב"ד הטמונים בשאר החלקים בהר
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
כפילות פרמטרים [ תוכן ]
- נחמן שלום שכנא הרטמן
- שלום דובער רסקין
- חיים אליעזר גורביץ
- יעקב אלשביץ
- אברהם זלצמן - בוגר תומכי תמימים ליובאוויטש וראש כולל בנחלת הר חב"ד.
- צבי הירש ליפש
- משה מיכלשוילי - רבם של יהודי גרוזיה
- ראובן דובער נפרסטק
- רפאל צמח חודיידטוב
- שלום בער אייכהורן
- מרדכי צבי אלפנביין
- שמואל ברזין
- יהודה אריה לייב ברזין
- שמואל גרונם גרינברג
- יצחק מאיר גרינברג
- אישים נוספים
לקריאה נוספת
- פנחס בן-צבי גרייבסקי אבני זכרון כרך י"ב, רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של "עדת החסידים אנשי כולל חב"ד, תרל"ח - תרפ"ט".
קישורים חיצוניים
- נחנכה חלקה חדשה בהר הזיתים אתר שטורעם.
- זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב"ד נותצו - אתר COL.
הערות שוליים
- ↑ הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב"ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראה בהרחבה בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: "הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים".
- ↑ עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.