השלוחים לארץ הקודש
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות מיוחדות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך הם התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, בתי חב"ד בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.
היסטוריה
חברי הקבוצות ושליחתם
הקבוצה של שנת תשל"ו
השלוחים הראשונים לארץ הקודש נשלחו בי"א בשבט תשל"ו, לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי בי' שבט, יום קודם היציאה.
לשלוחים אלו חילק הרבי את כרך הלקוטי שיחות החדש שהיה אז באמצע הדפוס[1] - כרך י"א[2]. קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- לוי ביסטריצקי - צפת
- יוסף קרמר - טבריה
- יוסף רוזנפלד - צפת
- אלתר אליהו פרידמן - צפת
- אהרון אליעזר צייטלין - צפת
- יצחק גולדברג - מגדל העמק
- יוסף יצחק גורביץ' - מגדל העמק
- שלום דוכמן - כולל חב"ד
- ישראל יוסף הנדל - מגדל העמק
- שלום דובער לבקובסקי - כפר חב"ד
- יוסף יצחק וילשנסקי - צפת
- שמואל גרייזמן - ירושלים
- אליהו יוחנן גוראריה - חולון
- יעקב רייצס - יסוד המעלה
- הרב צמח מנחם מענדל ליברמן - אשקלון
- אברהם ברוך פבזנר - צרפת
- שלום דובער שור - ירושלים
- חיים נחום יהונתן לוריא - כפר חב"ד
הקבוצה של שנת תשל"ז
בהתוועדות מיוחדת אמר הרבי כי לאור ההצלחה הגדולה של קבוצת תשל"ו, תישלח לארץ הקודש קבוצה נוספת, שמנתה ששה שלוחים והפעם לצפת בלבד.
הקבוצה יצאה ביום כ"ח שבט תשל"ז מ-770 לארץ הקודש.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הקבוצה של שנת תשל"ח
חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- משולם זושא אלפרוביץ' - קרית גת
- אברהם שמואל בוקיעט - כפר חב"ד
- יוסף יצחק גאנזבורג - נחלת הר חב"ד
- יעקב שלמה ליברמן - כפר חב"ד
- יוסף יצחק ליברוב - כפר חב"ד ב'
- מנחם מענדל גלוכובסקי - רחובות
- מנחם מענדל גרונר - קרית גת
- יהושע שלמה צירקינד - ירושלים
- יוסף שמואל גרליצקי - תל אביב
- יהודה לייב פופאק - צפת
- מרדכי צבי דובראווסקי - ראשון לציון
- אברהם מרדכי קסטל - רחובות
שלוחים נוספים שהגיעו עם הקבוצות
הרבנים השלוחים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
קירובים מהרבי
השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.
הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.
השלוחים כיום
עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[3] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.
בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[4].
רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[5], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[6], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[7].
למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[8], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[9], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[10].
כינוס השלוחים
| ערך מורחב – כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש |
מאז שנת תשמ"א מקיימים השלוחים מידי שנה כינוס שנתי בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.
בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו כינוס השלוחים העולמי, כינוס השלוחות, כינוס השלוחים בארץ הקודש, וכן כינוסים אזוריים נוספים.
כיום מאורגן הכינוס על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש בראשות הרב יהודה לייב איידלקופ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל יצחק זלמנוב, אחד עשר לירושלים, אחד עשר לצפת - סקירה על קבוצת השלוחים הראשונה בשנת תשל"ו, בתוך גליון התמים (בית משיח) לט, אדר ראשון תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ כרך זה היה באמצע הדפסה, וכרכו אותו במהירות במיוחד לשלוחים אלו ע"פ הוראת הרבי.
- ↑ כפר חב"ד י' שבט תש"פ - מדור 'חיי רבי' של הרב שראל אלפנביין.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
- ↑ הרב יוסף העכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצעס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
- ↑ הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אלטע לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
- ↑ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קרית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
- ↑ הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, הרב יוסף קרמר בטבריה הרב אברהם מרדכי קסטל ברחובות הרב יוסף יצחק פיקרסקי בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב יוסף יצחק ריבקין בכרמיאל
- ↑ הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי, הרב יהושע שלמה צירקינד מירושלים, והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת.
- ↑ הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, הרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, הרב שלום דוכמן מנהל משרד כולל חב"ד בניו יורק והרב מנחם מענדל ריבקין קראון הייטס.
- ↑ הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב יוסף יצחק פיקרסקי מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם