אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ

רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ (ד' באייר תרמ"ח - ט"ז בתמוז תשכ"ח), כיהן כאדמו"ר לחסידות קופיטשניץ מבית רוז'ין, לאחר המלחמה עבר לגור בניו יורק ושמר על קשרים הדוקים עם הרבי.

תולדות חיים

נכדו האדמו"ר מקופיטשניץ, מברך ברכת המזון על גביע של רבי ישראל מרוז'ין

נולד בד' באייר תרמ"ח לאביו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, בהוסיאטין - בחצר זקנו רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן מהוסיאטין, מבית רוז'ין. בשנת תרנ"ד עבר עם אביו לקופיטשניץ.

נשא את בת דודו רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-וורשה (אחותו הגדולה של אברהם יהושע השל, הפילוסוף מניו-יורק), ותקופה קצרה התגורר בוורשה שם נתוודע אל גדולי וצדיקי פולין.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה. שם עמד וניצח על מלאכת הארגון והסיוע להמוני הפליטים. בשנת תרצ"ו - לאחר פטירת אביו - נתמנה ליורשו.

לאחר שהחלו רדיפות היהודים עזב את וינה, בהוראת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, ונסע לארצות הברית. בשנת תרצ"ט הקים שם מחדש את חצרו. היה מראשי אגודת ישראל והתמקד בעיקר בפעילות למען החינוך העצמאי. כמו כן עזר רבות בגיוס כספים ותרומות לרב יוסף שלמה כהנמן לייסודה מחדש של ישיבת פוניבז' בבני ברק, שם למד נכדו (האדמו"ר כיום) רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין השני מקופיטשיניץ.

עם ביקורו הראשון בארץ ישראל, לאחר השואה, החליט לייסד ולהקים את מוסד "בית אברהם" בפתח תקווה לבנות יתומות פליטי השואה, ובהמשך למדו שם בנות מהעליות השונות.

נפטר בט"ז תמוז תשכ"ח. ארונו הובא לארץ ישראל, והוא נטמן בטבריה סמוך לציון דודו רבי ישראל מהוסיאטין.

מילא את מקומו בנו, רבי משה מרדכי השל מקאפיטשיניץ, שנפטר שמונה שנים בלבד לאחר התמנותו לאדמו"רות בי"ז סיון תשל"ה, ולא הניח אחריו צאצאים. בראש החסידות כיום עומד רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין (השני) מקאפיטשיניץ, נכדו של רבי אברהם יהושע העשיל מצד אמו הרבנית בת שבע פלינטנשטיין. האדמו"ר הוכחי הקים מחדש את חצרו בירושלים. בקי במורשת החסידות של בית רוז'ין, ואף הקים את המרכז לחקר החסידות ותולדותיה - מכון שפתי צדיקים.

קשריו עם נשיאי חב"ד

עם אדמו"ר הריי"צ

היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ. במכתביו מכנה אותו בתוארים: "ידידי הרה"צ הנודע לשם תהלה ותפארת בכביר פעולותיו הטובות גזע תרשישים"...^[1].

מיד לאחר הסתלקות אביו, רבי יצחק מאיר מקופשיניץ, ביום ב' דראש השנה תרצ"ו - כתב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין ועודד אותו לקחת על עצמו עול האדמורו"ת ולהמשיך את השושלת^[2].

בשנת תרצ"ו ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לפעול בענין אמירת את כל ספר התהילים בזמנים מסוימים, בשבת לפני התפילה או בין מנחה למעריב^[3], ולבקשתו הוא פעל בנושא.

שידוך בתו בהתערבות אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרצ"ט הוצע לר' שניאור זלמן גוראריה להשתדך עם הרבנית חוה, בת האדמו"ר מקופיטשניץ. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד ריגא, והאדמו"ר מקופיטשניץ הגיע אליו לביקור עם בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר' זלמן תלמיד-חכם? אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונה, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר' זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו.

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופיטשניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופיטשניץ, שהיה בדרכו לארה"ב, השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.

השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

בארה"ב

בתקופה הראשונה, לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ ל-‏770, הוא היה מגיע אליו לעיתים תכופות. בתקופה מאוחרת יותר, הפסיק את ביקוריו התכופים. לאחר שחלפה תקופה ארוכה, הגיע שוב לאדמו"ר מהוריי"צ. אמר לו הרבי הריי"צ: "וכי מפני שהקב"ה העניש אותי שאינני יכול לבוא אליכם - לכן אינכם צריכים לבוא אלי?!"^[4]

לאחר חתונתו של חתנו הרב שניאור זלמן גוראריה, הוא התגורר בביתו של חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. כאשר הוא התמנה לראש ישיבה ב-‏770, הורה לו הרבי הריי"צ לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי הריי"צ ואמר לו: "היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח - תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' שניאור זלמן עמד כמסתפק, והרבי הריי"צ פנה אליו שוב ואמר: "אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני - אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!"^[5]

עם הרבי

הוא עמד גם בקשר של ידידות עם הרבי. בפורים היו שולחים משלוחי מנות זה לזה^[6].

הרבי ביקר אצל רבי אברהם יהושע העשיל פעמיים: בפעם הראשונה, בי' באדר שני תשי"ד, בעת ניחום אבלים על אחותו מרת חוה (אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ). בשיחה דובר על דרכה של חסידות ויז'ניץ בקו השמחה והאהבת ישראל. בעת תפילת ערבית, יצא הקהל לבית המדרש והאדמו"ר התפלל בחדרו, כאשר הרבי נשאר יחד עמו בחדר. לאחר התפילה שוחחו כ-10-15 דקות, ולאחר מכן יצא הרבי כאשר כמה ניגשו אליו לקבל שלום.

בפעם השניה, בג' מנחם אב תשח"י, הגיע הרבי לניחום אבלים על אחיו הרב מרדכי שרגא. בשיחה דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו"ר מקופיטשניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. לאחר דיון בנושא, הסכים לבסוף האדמו"ר שהקב"ה יתן ליהודים עשירות.

בח' תשרי תשכ"ה, הגיע האדמו"ר אל הרבי לניחום אבלים על פטירת אמו הרבנית חנה. לאחר הניחום בירך את הרבי ויצא, והרבי סימן שילווהו.

משפחתו

אחותו מרת חוה, אשת האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ - נפטרה ג' אדר שני תשי"ד.
חתנו החסיד רבי שניאור זלמן גוראריה.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

[1] אגרות הריי"צ

[2] אגרות קודש חלק ג' אגרת תתיז עמ' תסז.

[3] אגרות קודש חלק ג' אגרת תתסד.

[4] בית משיח גליון 402.

[5] בית משיח גליון 402.

[6] נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]