תומכי תמימים לוד
| תומכי תמימים לוד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]חזית בנין הזאל | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | שבט תש"ט |
| מיקום | לוד |
| מייסד | אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
| ראש הישיבה | יצחק אייזיק קעניג |
| משגיח ראשי | הרב יוסף יצחק בוטמן, הרב מנחם מרדכי קעניג |
| משפיע ראשי | הרב יוסף יצחק בוטמן |
| מנהל גשמי | הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף |
| מספר תלמידים | 255 |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש לוד |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד - הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
הישיבה בפרדס
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרה"ח הרב שרגא מלך קפלן, הרה"ח ר' אריה זאב ליפסקר, הרה"ח ר' דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].
האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.
התפתחות הישיבה
בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
נכון לשנת תשע"ה לומדים בישיבה 255 תמימים[1]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.
צוות הישיבה
- שיעור א'
- הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב.
- הרב מאיר מזרחי - משפיע ומשיב.
- הרב מאיר שלמה לויטין - משפיע.
- הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא.
- הרב אריה קדם - ר"מ.
- הרב רוני כהן - ר"מ.
- הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
- הרב ישראל דירינפלד - ר"מ.
- הרב כהן- ר"מ בגירסא
- הרב מנחם מרדכי קניג - מג"ש בתניא.
- הרב שלום לסקר - ר"מ
- הרב לוי לוין - משפיע ומשיב.
- הרב צביקה הלפרין ר"מ בגירסא ומשיב בהכנה לש"א.
- שיעור ב'
- הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
- הרב שניאור זלמן סגל - ר"מ.
- הרב יעקב בלינוב - ר"מ.
- הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בגירסא.
- הרב נטע גרליצקי - משפיע ומשיב.
- הרב זעליג אלטהויז - משפיע ומשגיח בגירסא.
- הרב וועקנין- משיב.
- שיעור ג'
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח ראשי.
- הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב.
- הרב יעקב בלינוב - משפיע
- הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ.
- הרב יצחק אייזיק קניג - ר"מ.
- הרב דוד בייטש - ר"מ.
- הרב תעיזי - משיב.
- מדריכים
- הרב יצחק מנדלסון - מדריך ראשי.
- הרב מנחם יעקב רייניץ - מדריך.
- הרב מנחם רפאל ישעיהו - מנהל הפנימיה ומזכיר חינוכי.
- הרב שניאור מחפוץ - מדריך לילה.
- הרב עמוס - מדריך לילה.
- הרב לוויטין הרב - מדריך לילה מדריך.
- הגרוזיני המפחיד - מדריך לילה וצהריים.
- הרב נטע גערליצקי - מדריך צהריים.
עובדי מטבח:
- מוטי ממן - אחראי מטבח
- מאיר זוז - עובד מטבח
- הרב מעטוף - אחראי עובדים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- זושא וולף, ימי תמימים - ארכיון הישיבה, תשס"ד-תשע"ב.
- זושא וולף, דובר שלום - קורות חייו של הרב שלום דובער וולף ממנהלי הישיבה, תשס"ט.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
קישורים חיצונים
- ↑ תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד