ניגונים שנוגנו לפני הרבי

ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הוא כינוי לניגונים שלמרות שמקורם אינו בחסידות חב"ד, נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת הרבי שליט"א. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים.

את חלק מהניגונים עודד הרבי בחוזקה, והם זכו להיכלל ברפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים החבד"י.

זמרת הארץ

במהלך השנים, נהג הרבי שליט"א לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו "מזמרת הארץ"^[1], וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.

בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי מביקורם בארץ הקודש, בו עודדו וחיזקו את אנ"ש ומוסדות חב"ד בארה"ק בעקבות הרצח בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי מוהר"ן מברסלב בדבר "זמרת הארץ" ^[2], שכיון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'^[3].

רשימת הניגונים

רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי על-פי סדר השנים:

עזרני א-ל חי – תשי"ג. (ע"י הרב ניסן פינסון, שליח הרבי במרוקו).
הרבי שלנו – שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול תשט"ז.
האדרת והאמונה צוועמען צוועמען – שמחת תורה תשי"ז.
אימתי קא אתי מר – שמחת תורה תשי"ז.
והריקותי לכם ברכה – חג השבועות תש"כ.
מפי א-ל יבורך ישראל (אין אדיר כה') – י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, תשכ"א.
מי ארמיא אדמורא – י"ט כסלו, תשכ"א.
ימים על ימי מלך תוסיף – קיץ תשכ"א ^[4].
כד יתבין ישראל – "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי תשכ"ב.
פארט א אידעלע – חג הסוכות תשכ"ב.
הושיעה את עמך – ערב ראש השנה, כ"ט אלול תשכ"ב.
בך בטחו אבותינו – שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן תשכ"ח.
אדון הסליחות (א) – 'כוס של ברכה', תשרי תשכ"ט. (על-ידי הרב ניסן פינסון).
אנא עבדא – חג השבועות תשכ"ט.
אדון הסליחות (ב) – יוצאי גרוזיה תשל"א.
זע רעקאיו ('טשומאטשאק') – תשרי תשל"ב.
עך טי ז'מלאק – תשרי תשל"ב.
אתם שלום – יום ב' דראש השנה תשל"ג.
האדרת והאמונה (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") – שמיני עצרת תשל"ד.
יגדל אלוקים חי וישתבח – פורים תשל"ט.
המבדיל בין קודש לחול – מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית תשל"ט.
אין אדיר כה' – שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי תשמ"א.
ווי וואנט משיח נאו - כינוס לילדי צבאות ה', כ"ח תשרי תשמ"א.
שיבנה בית המקדש – כינוס לילדי צבאות ה', ל"ג בעומר תשמ"ב.
ויהי בישורון מלך - שבת-קודש פרשת האזינו, תשמ"ה.
הרבי שליט"א . . אוהבים אותך כולם – שמחת תורה תשמ"ח.
ישוב חב"ד בירושלים^[5]
הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך, צבאות השם, צבאות השם, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך^[^{דרוש מקור: מתי הושר הניגון בפני הרבי]}

ניגונים נוספים

בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים באתערותא דלעילא ובאופן שמימי, אף-על-פי שלא נכללו בניגוני חב"ד עד לאותה שעה.

הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה, ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח^[6].

ראו גם

הערות שוליים

↑ הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ"(בראשית מג,יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם).
↑ קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.
↑ ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" – בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף . . דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם . . וזה בחינת "מכנף הארץ – זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו – שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ ע"י העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון . . ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם – והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים' . . כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
↑ החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.
↑ וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר שטורעם (בדף הכתבה משולב הוידאו מערוץ JEM באתר youtube)
↑ אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח

[1] הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ"(בראשית מג,יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם).

[2] קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי הר"ן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.

[3] ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" – בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף . . דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם . . וזה בחינת "מכנף הארץ – זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו – שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ ע"י העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון . . ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם – והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים' . . כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".

[4] החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.

[5] וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר שטורעם (בדף הכתבה משולב הוידאו מערוץ JEM באתר youtube)

[6] אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]