נסיעה לרבי
נסיעה לרבי היא אחת מדרכי ההתקשרות העיקריות של חסיד לרבי. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.
תוכן הנסיעה
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של הבעל שם טוב, בדור הראשון של התייסדות תנועת החסידות, והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"[דרוש מקור], כלשונו של הרבי הריי"צ.
הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ההתקשרות[1].
החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות עליה לרגל[2] ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות לעבודת ה' במשך השנה כולה[3].
אופן הנסיעה
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן שבית המקדש היה קיים.
החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי[4].
זמני הנסיעה
חודש תשרי
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש תשרי, ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.
אדמו"ר הרש"ב התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו בראש השנה הוא אצל הרבי, באמרו: "ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש" [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה בליובאוויטש, היכן יימצא אחרת]?![5].
הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד לז' מר חשוון, וכפי שהתבטא[6]: "נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון"[7].
נכון לשנת תשע"ג, על פי הנתונים של ארגון אש"ל הכנסת אורחים, מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות בחודש תשרי אצל הרבי. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות[8]. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות תומכי תמימים מרחבי העולם.
כינוס השלוחים
אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה בעבודת השליחות, הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי כינוס השלוחים, המתקיים מידי שנה בסמיכות לראש חודש כסלו.
יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס וזוכים להדרכת השליח.
י' שבט
לקראת יום הבהיר י'-י"א שבט, יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מתלמידי ישיבות חב"ד מרחבי יבשת אמריקה לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות[9].
כ"ב שבט
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת כ"ב שבט, יום הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, אשת הרבי.
בכל שנה מגיעה מארץ הקודש קבצה גדולה, המאורגנת על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין, ובמקביל, פועל ארגון 'בית מדרש לנשים' עם הקבוצות שמגיעות ל-770 ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי השכונה.
חג השבועות
חג השבועות הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.
בעקבות זאת, מכונה חג השבועות אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של ה"מורי-צדק" בקהילות אל הרבי[10][11].
הנסיעה בשאר מועדי השנה
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.
כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את בר המצוה שלהם אצל הרבי[12][13].
חסידים מספרים, שכאשר המשפיע ר' מענדל פוטרפאס נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה.
ההכנות לנסיעה
לקראת הצ'רטר הראשון שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט[14] בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.
במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד תורת החסידות ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהלים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.
במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך התוועדות בקהילתם קודם הנסיעה ולאחריה[דרוש מקור].
ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה
הנסיעה לרבי תפסה תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.
תקעו בחודש
| ערך מורחב – נאשי קראמקי |
חסידי אדמו"ר האמצעי חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - מאמרי חסידות ששמעו אצל הרבי.
בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת המאמרים הקשורים לחודש תשרי וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
טייערע ברידער
|
| ערך מורחב – טייערע ברידער |
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.
נייע זשוריצי כלאפצ'י
|
| ערך מורחב – ניע זשוריצי כלאפצ'י |
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. אדמו"ר הרש"ב ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'[15]
הגבלות על הנסיעה
|
| ערך מורחב – תקנות ליאזנא |
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.
בתקופת אדמו"ר הזקן התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.
אצל הרבי, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה[16].
הגרלות על נסיעה לרבי
|
| ערך מורחב – ועדת ההגרלה |
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה[17].
גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים בארץ הקודש לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת התקיעות, לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל התוועדויות בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.
הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי[18][19].
במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת תשי"ג הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.
בשנת תשס"ז יזם ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל[20].
עידוד הנסיעה
החל משנת תשנ"ז פועל ארגון את"ה העולמי, בשיתוף עם ארגון אש"ל הכנסת אורחים, לעידוד הנסיעה לרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "קרן דור דעה", בחסות הרב שלום בער דרייזין.
כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים וסיפורי חסידים הקשורים לנסיעה.
בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל התמימים, ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.
כמו כן מארגן ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה מידי שנה התוועדות 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי אצל הרבי, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"[21].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוברת הכנה לנסיעה לרבי בהוצאת את"ה העולמי
- המסע לליובאוויטש - וידאו מיוחד על חודש תשרי אצל הרבי בשנת תשע"ג.
- תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי
- יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי
- זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי
- רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים
- בתשרי צריך להיות אצל הרבי! - מאמר דעה של הרב זלמן לנדא
לקריאה נוספת
- 'לבקר בהיכלו' קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי - COL.
- תבנית:היברובוקס דף
הערות שוליים
- ↑ מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ההלכתי ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו בחגי ישראל ובמועדיו, אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו[דרוש מקור].
- ↑ התייחסות דומה מצד הרבי ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מכ"ח תשרי תש"ח (הודפס באגרות קודש חלק ב' עמוד רנו). שיחת קודש שבת פרשת נח, ו' חשון תשמ"ז (נדפס בסדרת ההתוועדויות לשנה זו עמוד 465).
- ↑ פתגם-צחות חסידי ידוע אומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".
- ↑ מסיפורו של אדמו"ר הריי"צ אודות ר' שלמה המלמד מנעוועל, (הודפס באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ עמודים רסט-רע).
- ↑ ספר השיחות תורת שלום עמוד 188.
- ↑ בשיחת קודש שבת פרשת לך לך תשמ"ח (הודפס בהתוועדויות חלק א' עמוד 429).
- ↑ דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.
- ↑ הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של 'קעמפ מחנה משיח'.
- ↑ אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770
- ↑ פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. הבית דין צדק של שכונת קראון הייטס מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.
- ↑ הבית דין בקראון הייטס ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות
- ↑ בר מצוה אצל המלך, מוסף שבועון בית משיח, "במחנה צבאות ה'", י"א ניסן תשע"ג, עמוד 17.
- ↑ תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי
- ↑ נדפס בלקוטי שיחות חלק יד, עמוד 246.
- ↑ הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס בתורת מנחם עמוד 106 ואילך.
- ↑ "במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים – באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר חייל בשירות הרבי עמוד 187.
- ↑ בספר "מאחורי מסך הברזל" מספר החסיד ר' רפאל נחמן כהן על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה
- ↑ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חלק י’ עמוד רסג.
- ↑ "הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).
- ↑ [1] הזוכה בגורל בפעם ה-81 .
- ↑ כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'
