ליקוטי אמרים - פרק כ"ה: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־01:07, 27 בינואר 2011

פרק כ"ה מספר התניא מבאר שבכל עת בידו של יהודי להעביר את רוח שטות והשכחה מקרבו ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בלבבו, ועל ידה לנצח את היצר הרע.

מבוא לפרק

גוף הפרק

פרק כה

פרק כה וזהו שכתוב "כי קרוב אליך הדבר מאד" וגו' שבכל עת ובכל שעה בידו של אדם וברשותו הוא להעביר רוח שטות והשכחה מקרבו ולזכור ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בודאי בלבבו בלי שום ספק. וזהו שנאמר "ובלבבך" ונכלל בה גם דחילו דהיינו שלא ליפרד בשום אופן מיחודו ואחדותו יתברך אפילו במסירת נפש ממש בלי שום טעם ושכל מושג אלא בטבע אלהי וכל שכן בשבירת התאוות הקלה מיסורי מיתה שקרוב אליו הדבר יותר לכבוש היצר הן בבחינת סור מרע אפילו מעבירה קלה של דברי סופרים שלא לעבור על רצונו יתברך מאחר שנפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בעבודה זרה ממש בשעת מעשה והרי גם בעבודה זרה יכול לעשות תשובה אחר כך. ואף שהאומר "אחטא ואשוב" אין מספיקין כו' היינו שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה אבל אם דחק השעה ועשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה. ואף על פי כן כל איש ישראל מוכן ומזומן למסור נפשו על קדושת ה' שלא להשתחוות לעבודה זרה אפילו לפי שעה ולעשות תשובה אחר כך והיינו מפני אור ה' המלובש בנפשם כנ"ל שאינו בבחינת זמן ושעה כלל אלא למעלה מהזמן ושליט ומושל עליו כנודע. והן בבחינת ועשה טוב להתגבר כארי בגבורה ואומץ הלב נגד היצר המכביד את גופו ומפיל עליו עצלה מבחינת יסוד העפר שבנפש הבהמית מלהטריח גופו בזריזות בכל מיני טורח ועבודת משא בעבודת ה' שיש בה טורח ועמל כגון לעמול בתורה בעיון ובפה לא פסיק פומיה מגירסא וכמארז"ל לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשאוי וכן לתפלה בכונה בכל כחו ממש וכן בעבודת ה' שהוא בדבר שבממון כמו עבודת הצדקה וכיוצא באלו ממלחמות היצר ותחבולותיו לקרר נפש האדם שלא להפקיר ממונו ובריאות גופו שלעמוד נגדו ולכבשו קרוב מאד אל האדם כשישים אל לבו שלנצח היצר בכל זה ויותר מזה ולעשות הפכו ממש קל מאד מיסורי מיתה ה' ישמרנו ויסורי מיתה ה' ישמרנו היה מקבל באהבה וברצון שלא ליפרד מיחודו ואחדותו יתברך אפילו לפי שעה להשתחות לעבודה זרה ח"ו וכל שכן שיש לו לקבל באהבה וברצון כדי לדבקה בו לעולם ועד דהיינו כשיעשה רצונו יתברך בעבודה זו יתגלה בה פנימית רצון העליון בבחינת פנים וגילוי רב ולא בהסתר כלל וכשאין שום הסתר פנים ברצון העליון אזי אין דבר נפרד כלל וכלל להיות יש ודבר בפני עצמו ולזאת תהיינה נפשו האלהית והחיונית ולבושיהן כולן מיוחדות בתכלית היחוד ברצון העליון ואור אין סוף ברוך הוא כנ"ל. ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד כי הוא יתברך ורצונו למעלה מהזמן וכן גילוי רצונו שבדבורו שהיא התורה הוא נצחי וכמו שנאמר "ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים כו' ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים כו'. אלא שלמטה הוא תחת הזמן ובאותה שעה לבדה שעוסק בה בתורה או במצוה כי אחר כך אם עוסק בדבר אחר נפרד מהיחוד העליון למטה. והיינו כשעוסק בדברים בטלים לגמרי שאין בהם צורך כלל לעבודת ה' ואף על פי כן כשחוזר ושב לעבודת ה' אחר כך לתורה ולתפלה ומבקש מחילה מה' על שהיה אפשר לו לעסוק אז בתורה ולא עסק ה' יסלח לו כמארז"ל עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלין לו. ולזה תקנו ברכת סלח לנו שלש פעמים בכל יום על עון ביטול תורה שאין אדם ניצול ממנו בכל יום וכמו התמיד שהיה מכפר על מצות עשה. ואין זה אחטא ואשוב אלא אם כן שבשעת החטא ממש הוא סומך על התשובה ולכך חוטא כמו שמבואר במקום אחר:

ובזה יובן למה צוה משה רבינו ע"ה במשנה תורה לדור שנכנסו לארץ לקרות קריאת שמע פעמים בכל יום לקבל עליו מלכות שמים במסירת נפש והלא הבטיח להם פחדכם ומוראכם יתן ה' וגו' אלא משום שקיום התורה ומצותיה תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה' על יחודו שיהיה קבוע בלבו תמיד ממש יומם ולילה לא ימיש מזכרונו כי בזה יוכל לעמוד נגד יצרו לנצחו תמיד בכל עת ובכל שעה כנ"ל:

סיכום הפרק

צילום דפוס התניא

מושגים יסודיים בפרק

רוח שטות

הקודם:
פרק כ"ד

{{{רשימה}}}

הבא:
פרק כ"ו

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תניא}}
 '''פרק כ"ה''' מ[[ספר התניא]] מבאר שבכל עת בידו של [[יהודי]] להעביר את רוח שטות והשכחה מקרבו ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בלבבו, ועל ידה לנצח את ה[[יצר הרע]].
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
+==מבוא לפרק==
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 ==גוף הפרק==