יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. נולד בכ"ו באייר תרס"ג לאביו רבי שלום יוסף משפיקו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. | [[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]] | ||
רבי '''יצחק פרידמן''' האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. | |||
נולד ב[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בגיל טו"ב שנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר [[יום הכיפורים]] [[תש"ג]] מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש. | נולד ב[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בגיל טו"ב שנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר [[יום הכיפורים]] [[תש"ג]] מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש. | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בשנות שבתו ב[[רומניה]] קידש שם שמים בהנהגתו המופתית וב[[מסירות נפש]]ו להצלת [[יהודים]] ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות. | בשנות שבתו ב[[רומניה]] קידש שם שמים בהנהגתו המופתית וב[[מסירות נפש]]ו להצלת [[יהודים]] ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות. | ||
לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק ב[[פסח שני]] [[תשי"א]], וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו צדיק עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. ב[[תשמ"ז]] עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים | לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק ב[[פסח שני]] [[תשי"א]], וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו צדיק עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. ב[[תשמ"ז]] עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. נסתלק בפתאומיות כבן תשעים [[שנה]] ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]], כאשר היה בשוויץ לצורך ריפוי. | ||
היה ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר בשנת תשל"ז, ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד מבצע תפילין | היה ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר בשנת תשל"ז, ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א בניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו: | ||
:::''"רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר. במברקו לסיום הרמב"ם כתב: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי הרמב"ם. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני הרה"ק מרוז'ין אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד יצר הרע, ובפרט בענין מאכלות אסורות". | |||
בשנת תשל"ז, הלך אל | ביום שלפני האחרון ליציאתו מ[[ארה"ב]] | ||
בשנת [[תשל"ז]], הלך אל הרבי ללא שהזדהה בשמו.. כשהתחילו לדבר, | |||
שאלו | שאלו אהרבי היכן הוא מתאכסן. וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?", | ||
וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי | והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". האדמו"ר מליובאוויטש התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן פרסומם"{{הערת שוליים|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}. | ||
והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי | בעת שהרגיש עצמושלא בקו הבריאות | ||
בית רוז'ין, והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם | והסיעו אותו לביתהרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. ושמעתי בשם שני אברכים שהיו בשעת מעשה שהאדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה. | ||
ברוסיה". האדמו"ר מליובאוויטש התנצל על שאינו | {{חצרות}} | ||
יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית | {{הערות שוליים}} | ||
שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר | [[אדמור"ים]] | ||
זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות | |||
שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן | |||
פרסומם". | |||
בעת שהרגיש | |||
והסיעו אותו | |||
מישהו ממלויו בדרך | |||
לבית הרפואה, תמונה | |||
של הרבי. ושמעתי | |||
בשם שני אברכים | |||
שהיו בשעת מעשה | |||
שהאדמו"ר מבוהוש | |||
נטל את התמונה ונישק | |||
אותה בהתרגשות רבה. | |||
גרסה מ־17:47, 13 באוגוסט 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב.
נולד בכ"ו באייר תרס"ג לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי ישראל מרוז'ין. בגיל טו"ב שנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת תר"צ הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר יום הכיפורים תש"ג מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש.
בשנות שבתו ברומניה קידש שם שמים בהנהגתו המופתית ובמסירות נפשו להצלת יהודים ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות.
לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק בפסח שני תשי"א, וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו צדיק עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. בתשמ"ז עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים וישיבה לצעירים. נסתלק בפתאומיות כבן תשעים שנה ביום י"ד במנחם אב תשנ"ב, כאשר היה בשוויץ לצורך ריפוי.
היה ביחידות אצל כ"ק אדמו"ר בשנת תשל"ז, ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד מבצע תפילין ומבצע הדלקת נרות שבת קודש לבנות ישראל שהגיעו לחינוך. וכן היה בין החתומים על מכתב הברכה של גדולי התורה מי"א בניסן תשל"ז, ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו:
- "רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר. במברקו לסיום הרמב"ם כתב: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי הרמב"ם. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני הרה"ק מרוז'ין אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד יצר הרע, ובפרט בענין מאכלות אסורות".
ביום שלפני האחרון ליציאתו מארה"ב
בשנת תשל"ז, הלך אל הרבי ללא שהזדהה בשמו.. כשהתחילו לדבר,
שאלו אהרבי היכן הוא מתאכסן. וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?",
והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית רוז'ין, והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". האדמו"ר מליובאוויטש התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן פרסומם"[1].
בעת שהרגיש עצמושלא בקו הבריאות והסיעו אותו לביתהרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. ושמעתי בשם שני אברכים שהיו בשעת מעשה שהאדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.