![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע. | נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע. | ||
בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת | בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת חיה מוסיא<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתיה איטגין. | ||
את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה". | את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | ||
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, | פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, היה [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] בעיירה ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן היה הגבאי ב[[בית המדרש]] הליובאוויטשי, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו היה עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן היה מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://hebrewbooks.org/30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>. | ||
הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528] עמ' 58.}}. | הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - [https://drive.google.com/file/d/1Uowfgp6Z7dy2WCyKZRstf_6gIuiy4wKl/view גליון 528] עמ' 58.}}. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]]. | עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ו]]<ref>מסופר ([http://teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf תשורה חן-גרינברג] - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.</ref>, ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה ב[[בית החיים]] נחלת יצחק ב[[תל אביב-יפו|תל־אביב]]. | ||
נפטר ב[[ירושלים]] ביום שלישי, [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]], ונטמן ב[[בית החיים]] [[שכונת סנהדריה| | נפטר ב[[ירושלים]] ביום שלישי, [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]], ונטמן ב[[בית החיים]] [[שכונת סנהדריה|סנהדריה]] [[ירושלים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־10:53, 1 במרץ 2026
הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - כ"א אדר א' תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.
בהגיעו לגיל נישואין נישא למרת חיה מוסיא[1] - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתיה איטגין.
את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן[2]. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת תרע"א, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו[3]. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
בשנת תרע"ו, כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה[4]. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, היה פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן היה הגבאי בבית המדרש הליובאוויטשי, בעל התקיעה והבעל־קורא. את כל פעולותיו היה עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן היה מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות[5].
הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות[6].
עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו[7], ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה בבית החיים נחלת יצחק בתל־אביב.
נפטר בירושלים ביום שלישי, כ"א אדר א' תש"ח, ונטמן בבית החיים סנהדריה ירושלים.
משפחתו
בניו:
- בנו, משה מאיר[8]
- בנו, יצחק[9]
- בנו, שמואל מרדכי[10]
- בנו, יהודה[11]
- בנו, לוי הי"ד[12]
- בנו, ישראל ברוך[13]
- בנו, דוד הירש[14]
- בנו, שלמה זלמן[15]
- בנו, שלום הי"ד
הערות שוליים
- ^ נולדה ט"ו שבט תרל"ג. נפטרה כ"ז אב תרצ"ו.
- ^ ראה מינויו כשו"ב - "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.
- ^ ראה מינויו כשו"ב - שם ע' 231 ואילך.
- ^ לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).
- ^ אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.
- ^ בית משיח - גליון 528 עמ' 58.
- ^ מסופר (תשורה חן-גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.
- ^ נמנה בין פותרי החידות ב"האח" ("האח" מס' 21 עמ' 8, מס' 30 עמ' 8). נולד י"ז חשוון תרנ"ו. נישא לזוגתו חסיא. נפטר י' סיון תשל"ה.
- ^ נולד כ' חשון תרנ"ח. נישא לזוגתו גניא. נפטר כ"ט ניסן תנש"א.
- ^ נולד כ"א טבת תר"ס. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת תרפ"ז. נפטר ג' אדר ב' תשד"מ.
- ^ חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד כ"ג חשוון תרס"ב. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו תמר בערך שנת תרפ"ז. נפטר ט"ז חשוון תש"נ.
- ^ נולד בערך שנת תרס"ד. נישא לזוגתו פריידא בערך שנת תרפ"ה. נרצח ע"י הנאצים ימ"ש בערך סיון-תמוז שנת תש"א.
- ^ נולד ט"ז טבת תרס"ז. עלה לארץ הקודש בערך שנת תרפ"ה. נישא לזוגתו בלה בערך שנת תרצ"ג. נפטר ז' טבת תשס"א.
- ^ נולד ז' תשרי תר"ע. עלה לארץ הקודש. נישא לזוגתו רות. נפטר כ"ט אב תשס"ד.
- ^ נולד י"ז כסלו תרע"ג. עלה לארץ הקודש. נישא לזוגתו זהבה. נפטר י"ט טבת תשס"ד.
