מנחם מענדל זמירין

הרב מנחם מענדל זמירין

הרב מנחם מענדל זמירין (תר"ל-תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בעיר דיסנא ושוחט בעיירה.

נולד בשנת תר"ל לר' דוד הירשל המוזג במויובקה.

את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שניאור זלמן איטגין - לאחר חתונתו עם זוגתו - מרת חי'. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".

אחרי מותו של ר' שניאור זלמן, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.

פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני-תורה" וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטש'ער, בעל התקיעה והבעל-קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות.

כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה. בתקופה זו הופנו לו השאלות בהלכה. עם הזמן הפך הרב זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.

הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות.

עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו.

נפטר בירושלים בשנת תש"ח.

מילדיו ונכדיו נספו בשואה, חלק נותרו מאחורי מסך הברזל. בנו שלום הי"ד נפל בעמק הירדן במלחמת השחרור בקרב על צמח, וכמה מבניו עלו ארצה והיו ממיישבי המושבה כנרת.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.