![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת חי' מוסיא<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין. | בהגיעו לגיל [[נישואין]] נישא למרת חי' מוסיא<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין. | ||
את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] | את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה". | ||
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב | אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] - שם ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו. | ||
בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים. | ||
גרסה אחרונה מ־00:21, 13 בפברואר 2026
הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - כ"א אדר א' תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.
בהגיעו לגיל נישואין נישא למרת חי' מוסיא[1] - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.
את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן[2]. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת תרע"א, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו[3]. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
בשנת תרע"ו, כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה[4]. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטשי, בעל התקיעה והבעל־קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות[5].
הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות[6].
עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו[7], ובאותה שנה נפטרה רעייתו ונטמנה בבית החיים נחלת יצחק בתל־אביב.
נפטר בירושלים ביום שלישי, כ"א אדר א' תש"ח, ונטמן בבית החיים סנהדרי' ירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- בנו, משה מאיר[8]
- בנו, יצחק[9]
- בנו, שמואל מרדכי[10]
- בנו, יהודה[11]
- בנו, לוי הי"ד[12]
- בנו, ישראל ברוך[13]
- בנו, דוד הירש[14]
- בנו, שלמה זלמן[15]
- בנו, שלום הי"ד
הערות שוליים
- ^ נולדה ט"ו שבט תרל"ג. נפטרה כ"ז אב תרצ"ו.
- ^ ראה מינויו כשו"ב - "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.
- ^ ראה מינויו כשו"ב - שם ע' 231 ואילך.
- ^ לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).
- ^ אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.
- ^ בית משיח - גליון 528 עמ' 58.
- ^ מסופר (תשורה חן-גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.
- ^ נמנה בין פותרי החידות ב"האח" ("האח" מס' 21 עמ' 8, מס' 30 עמ' 8). נולד י"ז חשוון תרנ"ו. נישא לזוגתו חסיא. נפטר י' סיון תשל"ה.
- ^ נולד כ' חשון תרנ"ח. נישא לזוגתו גניא. נפטר כ"ט ניסן תנש"א.
- ^ נולד כ"א טבת תר"ס. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת תרפ"ז. נפטר ג' אדר ב' תשד"מ.
- ^ חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד כ"ג חשוון תרס"ב. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו תמר בערך שנת תרפ"ז. נפטר ט"ז חשוון תש"נ.
- ^ נולד בערך שנת תרס"ד. נישא לזוגתו פריידא בערך שנת תרפ"ה. נרצח ע"י הנאצים ימ"ש בערך סיון-תמוז שנת תש"א.
- ^ נולד ט"ז טבת תרס"ז. עלה לארץ הקודש בערך שנת תרפ"ה. נישא לזוגתו בלה בערך שנת תרצ"ג. נפטר ז' טבת תשס"א.
- ^ נולד ז' תשרי תר"ע. עלה לארץ הקודש. נישא לזוגתו רות. נפטר כ"ט אב תשס"ד.
- ^ נולד י"ז כסלו תרע"ג. עלה לארץ הקודש. נישא לזוגתו זהבה. נפטר י"ט טבת תשס"ד.
