לדלג לתוכן

יהודה לייב איידלקופ – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עריכה
שורה 22: שורה 22:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, לוי יצחק איידלקופ
*בנו, לוי יצחק איידלקופ.
*בנו - השחיין הרב אליהו איידלקופ - מרכז רבני אירופה
*בנו - הרב אליהו איידלקופ - מרכז רבני אירופה.
*בנו, הרב מנחם מענדל איידלקופ - ניו הייבן
*בנו, הרב מנחם מענדל איידלקופ - ניו הייבן.
*בנו, איש הנדל"ן הנגיד שנאור זלמן  איידלקופ
*בנו, הרב שניאור זלמן  איידלקופ.
*חתנו, הרב אברהם ברקוביץ' - מוסקבה
*חתנו, הרב אברהם ברקוביץ' - מוסקבה.
*גיסו, הרב [[אהרן קנייבסקי]]
*גיסו, הרב [[אהרן קנייבסקי]].
*אחיו הגדול, הרב [[יוסף יצחק איידלקאפ]]
*אחיו הגדול, הרב [[יוסף יצחק איידלקאפ]].
*
*



גרסה מ־18:33, 22 בינואר 2026

הרב איידלקופ מדבר (תשפ"ג)

הרב יהודה לייב איידלקופ (יליד שנת תשי"ד) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש, מראשי איגוד השלוחים לארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד לרב זאוויל איידלקופ בשנת תשי"ד שהיה מחסידי חב"ד שלאחר יציאתם מברית המועצות התיישבו בפריז.

נבחר על ידי הרבי בשנת תשל"ו להימנות על הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש.

התחתן עם רעייתו מרת ציפורה לבית קנייבסקי מנחלת הר חב"ד.

בשנת תשמ"ד חיפש הרב אפרים וולף אדם שינהל את הפעילות בשבת בבית הכנסת צמח צדק והרב איידלקופ ניהל את הפעילות במקום.

מארגן מדי שנה את כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש ובני משפחותיהם. כינוס שמשתתפיו זכו לקבל התייחסות מיוחדת ומכתבים מיוחדים מהרבי במהלך השנים, בחיבה גדולה והתייחסות לפרטי פרטים על מקום הכינוס וכיוצא בזה

הכינוס מתקיים מידי שנה בשבת הסמוכה לכ' אב.

הרבי בירך אותו באופן אישי בברכה מיוחדת, שבזכות עבודתו במוסדות של הרבי יראה ברכה במעשיו ויקויים בו "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם"[1].

השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שארגן הרב זמרוני ציק בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי משיח צדקנו.

בעבר התגורר בנחלת הר חב"ד, כיום מתגורר בקראון הייטס.

משפחתו

  • בנו, לוי יצחק איידלקופ.
  • בנו - הרב אליהו איידלקופ - מרכז רבני אירופה.
  • בנו, הרב מנחם מענדל איידלקופ - ניו הייבן.
  • בנו, הרב שניאור זלמן איידלקופ.
  • חתנו, הרב אברהם ברקוביץ' - מוסקבה.
  • גיסו, הרב אהרן קנייבסקי.
  • אחיו הגדול, הרב יוסף יצחק איידלקאפ.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. ^ השליחות לארץ הקודש עמ' סג.