ועל הנסים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 *'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}.
 *'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}.
-*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}.
+*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532. וראו [https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הצעה לתיקון הפיסוק ב'ועל הניסים'] בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפג, ויגש ה'תשפ"ו עמוד 12, ובהערת המערכת בשולי הגליון.}}.
 *'''להודות ולהלל:''' משמעות כפל הלשון הוא, ש"הודאה" פירושה ביטול הדעה האישית ("מודים חכמים לרבי מאיר"), ו"הלל" פירושו גילוי, ("בהלו נרו"{{הערה|איוב כט, ג. תורה אור סוף ד"ה בכ"ה בכסלו.}}, ובעבודת ה' המשמעות היא ש"הודאה" היא האמונה בה' באופן שהאדם אינו מבין ומשיג את הדברים בשכלו; ולאחר שהגיע למדרגה זו צריך הוא גם "להלל", להגיע להבנה והשגה, כדי שהדברים יאירו במוחו בבחינת גילוי{{הערה|שם=אג"ק ב}}.
 *'''לשמך הגדול:''' הדגש בלשון 'הגדול' הוא שכאן לא מדובר על שמו של הקב"ה סתם, אלא על האור שלפני הצמצום{{הערה|כמבואר בהקדמת השל"ה, שעל זה איתא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד".}}, כי מכיון שנצחון המלחמה היה דווקא על ידי מסירות נפש שהוא גילוי עצם הנשמה לפני שהיא מצטמצמת ומתלבשת בתוך הכוחות הפנימיים, גם האור שהתגלה על ידי זה הוא האור האלוקי העצמי שלפני הצמצום, בחינת 'שמך הגדול'{{הערה|מאמר ד"ה בכ"ה בכסלו תש"מ.}}.