לדלג לתוכן

מסכת גיטין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
'''גט''' הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
'''גט''' הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.


=== ביאורי הרבי ===
== אגדות החורבן ==
'''אגדות החורבן''' הינן קובץ דפים מתוך מסכת גיטין פרק ה' דף נ"ה עמוד ב', אשר מספרות ומעידות על חורבנות (חורבן בית המקדש השני, חורבן בעיר ביתר, וחורבן העיר הר המלך).
 
=== סיפור הגמרא ===
'''הקובץ דפים מתחיל באמרה של רבי יוחנן:'''
{{ציטוט|תוכן="אמר רבן יוחנן: מאי דכתיב 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר."|מקור=תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה עמוד ב'|תרגום=על מה כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך ועל יתד של עגלה חרבה ביתר.|מירכאות=כן.}}
קובץ דפים אלה מחולק ל4:
 
<big>'''אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים'''</big> - הסיפור הראשון, בגלל קמצא ובר קמצא חרבה העיר ירושלים.
 
<big>'''אשקא דרספק חרוב ביתר'''</big> - הסיפור השני, בגלל בול עץ (יתד של עגלה?) חרבה העיר ביתר.
 
אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא - הסיפור השלישי, בגלל תרנגול ותרנגולת חרבה העיר "הר המלך".
 
בין הסיפורים המרכזים (ובעיקר בסוף) מסופרים סיפורים מזעזעים אשר בין היתר גרמו לחורבן בית המקדש השני.
 
=== בתורת חב"ד ===
נהוג ללמוד דפים אלו בתשעה באב<ref>{{ציטוט|תוכן=אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.|מקור=היום יום, ט באב|מירכאות=}}</ref>.
 
=== רבותינו נשיאנו ואגדות החורבן ===
{{להשלים}}
במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:
{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
 
ברוקלין.
 
שלום וברכה!
 
בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
 
בברכה.|מקור=[[אגרות קודש]], ז', ב'קפט}}
 
== ביאורי הרבי למסכת גיטין ==
*'''קדימת מסכת [[גיטין]] למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]
*'''קדימת מסכת [[גיטין]] למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]



גרסה מ־19:56, 13 בספטמבר 2025

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין. במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

רבי יוסי נימוקו עמו

במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3]). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

שטר

ערך מורחב – שטר

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

אגדות החורבן

אגדות החורבן הינן קובץ דפים מתוך מסכת גיטין פרק ה' דף נ"ה עמוד ב', אשר מספרות ומעידות על חורבנות (חורבן בית המקדש השני, חורבן בעיר ביתר, וחורבן העיר הר המלך).

סיפור הגמרא

הקובץ דפים מתחיל באמרה של רבי יוחנן:

"אמר רבן יוחנן: מאי דכתיב 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר."

תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה עמוד ב'

תרגום: על מה כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך ועל יתד של עגלה חרבה ביתר.

קובץ דפים אלה מחולק ל4:

אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים - הסיפור הראשון, בגלל קמצא ובר קמצא חרבה העיר ירושלים.

אשקא דרספק חרוב ביתר - הסיפור השני, בגלל בול עץ (יתד של עגלה?) חרבה העיר ביתר.

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא - הסיפור השלישי, בגלל תרנגול ותרנגולת חרבה העיר "הר המלך".

בין הסיפורים המרכזים (ובעיקר בסוף) מסופרים סיפורים מזעזעים אשר בין היתר גרמו לחורבן בית המקדש השני.

בתורת חב"ד

נהוג ללמוד דפים אלו בתשעה באב[5].

רבותינו נשיאנו ואגדות החורבן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.

בברכה.

אגרות קודש, ז', ב'קפט

ביאורי הרבי למסכת גיטין

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיטין סז, א.
  2. ^ רש"י שם.
  3. ^ ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
  4. ^ סוף מסכת סוטה.
  5. ^

    אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.

    היום יום, ט באב