לדלג לתוכן

דפנות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חשיבות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 782113 של חשיבות (שיחה)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות|י' בתמוז ה'תשפ"ה}}
[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]]
[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|ממוזער|סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)]]
'''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל הסוכה ומעניקות לה מבנה.
'''דפנות הסוכה''' הן המחיצות המגדירות את חלל הסוכה ומעניקות לה מבנה.

גרסה מ־16:26, 6 ביולי 2025

סוכת הרבי (ניתן לראות הדפנות עשויות עץ)

דפנות הסוכה הן המחיצות המגדירות את חלל הסוכה ומעניקות לה מבנה.

גדרים הלכתיים

מעיקר הדין, ניתן לעשות סוכה גם עם שלוש דפנות, וסוכה כזו כשרה לכתחילה.

הגובה המינימלי לדפנות הסוכה הוא עשרה טפחים (כ-80 ס"מ) והמקסימלי לשיטת ר' חיים נאה 20 אמה (כ-10 מטר), ולשיטת החזון איש 12 מטר.

קוטר הסוכה המינימלי הוא 7 טפחים על 7 טפחים (75 ס"מ על 75 ס"מ). שלוש הטפחים התחתונים צריכים להיות סמוכים לקרקע.

לבוד מן הצד

אם ישנו הפסק אויר. בין דופן הסוכה לסכך במרחק הקטן משלושה טפחים (פחות מ-23 ס"מ) - הסוכה כשרה מדין "לבוד". אך אם המרחק ביניהם הוא יותר משלושה טפחים (יותר מ-23 ס"מ) - הסוכה פסולה[1].

גוד אסיק

כשגובה הדופן הינו עשרה טפחים (כ-80 ס"מ), אפילו שהסכך מונח הרבה יותר גבוה כמה מטרים, אנו אומרים "גוד אסיק", וכאילו הדופן עולה ומתחברת לסכך והיא כשירה, וזאת במידה וקצה הסכך מכוון כנגד הדפנות, לפחות בתוך שלשה . טפחים (כ-23 ס"מ)[2].

דופן עקומה

אם ישנו קירוי או סכך פסול שמפריד בין הדופן לסכך הכשר (ולא הפסק אויר, השווה לדין "לבוד מן הצד"), כגון סוכה העומדת במרפסת שחציה מקורה, ואחד מדפנות הסוכה נמצאת תחת התקרה, הדופן יכולה להצטרף ולשמש כדופן הסוכה מדין "דופן עקומה", כל עוד היא במרחק שאינו עולה על ארבע אמות (1.88 מטר). אבל אם הוא עומד במרחק של יותר מארבע אמות - הדופן פסולה. ובכל אופן. כמובן שאין לשבת תחת הקירוי או הסכך הפסול[3].

סוג הדפנות ואיכותן

מחיצה שיכולה לעמוד ברוח מצויה כשרה לדפנות ואף עם עשויה מסכך פסול כשרה לדפנות[4].

מנהג חב"ד

מנהג חב"ד לבנות דופן רביעית למרות שהדבר לא נצרך מעיקר הדין[4].


הערות שוליים

  1. שולחן ערוך סימן תרלב ס"ב.
  2. שולחן ערוך סימן תרל ס"ט.
  3. שולחן ערוך סימן תרלב ס"א.
  4. 4.0 4.1 ספר המנהגים עמוד 65.