![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:מוישי כהן/אפרים פישל רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "{{שכתוב|כתוב בלשון לא אניציקלופדית}} שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים פישל רבינוביץ' (משמאל) בחגיגת הכנסת [[ספר תורה להיכל מנחם בירושלים. לימינו: האדמו"ר רבי נחום בער ברייר מבויאן]] הרב '''אפרים פישל רבינוביץ'''' כ..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:נחום בער ברייר במילאנו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים פישל רבינוביץ' (משמאל) בחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] ל[[היכל מנחם]] ב[[ירושלים]]. לימינו: האדמו"ר רבי [[נחום בער ברייר]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]]]] | [[קובץ:נחום בער ברייר במילאנו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים פישל רבינוביץ' (משמאל) בחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] ל[[היכל מנחם]] ב[[ירושלים]]. לימינו: האדמו"ר רבי [[נחום בער ברייר]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]]]] | ||
הרב '''אפרים פישל רבינוביץ'''' כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל [[רוז'ין]] בירושלים, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | הרב '''אפרים פישל רבינוביץ'''' ((כ"ה בכסלו תרפ"ה - ט"ו סיון תשס"ה) כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל [[רוז'ין]] בירושלים, וכחבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]]. היה צאצא של רבי יעקב יצחק מפשיסחא, הידוע כ"היהודי הקדוש". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[כ"ה כסלו]] [[תרפ"ה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] לרב אריה מרדכי רבינוביץ, [[חסידות בויאן|חסיד בויאן]], ולבת שבע. אביו היה נינו של האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. אמו הייתה בתו של הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם. התחתן עם בתו של הרב משה אהרן סגל. | ||
בשנות הכ' נקרא לכהן בראשות ישיבת טאש בקריית טאש שב[[קנדה]]. | |||
בשנת [[תשל"ט]] חזר לישראל ומונה כראש מתיבתא תפארת ישראל, של חסידות בויאן. | |||
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כיהן כרב קהילת צ'ורטקוב ב[[אנטוורפן]], והיה נוסע לשם בחגי ישראל. | |||
== קשר לחב"ד == | |||
הרב רבינוביץ' השתתף באופן קבוע באירועי [[חב"ד]], כולל התוועדויות, סיומי [[הרמב"ם]], עצרות וכינוסים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 בכינוס הרמב"ם]}} הוא נשא דברים על פעילות חסידי חב"ד ברחבי העולם, והביע הערכה לתרומתם לקירוב יהודים לתורה ולמצוות.{{הערה|פעם אחת ביטל השתתפותו בשמחה משפחתית כדי להשתתף באירוע של חב"ד.}} בדבריו במרחשוון תש"נ, ציין את תרומת חסידי חב"ד בהפצת המעיינות ובהכנת הדרך לגאולה.{{הערה|מתוך דבריו: "נפלאתי במאד מהעבודה הנפלאה של חסידי חב"ד לקרב את הרחוקים ולהביא את דבר ה' לכל קצווי הארץ.. הרבי התחיל ונתן את הכח גם לחסידים שלו שיסללו את הדרך למלך המשיח, על ידי שמאירים כל מחשכי ארץ באור התורה "והמצוה.. אתם כולכם צריכים לשמוח על שאתם נמנים על לגיונו של מלך.. הרבי הוא שליח הדורות לסלול את הדרך למלך המשיח.}} | |||
בשנת תשנ"א, השתתף בסיום הרמב"ם בתל אביב, שם שיבח את תקנת [[הרבי]] ללימוד הרמב"ם כחידוש משמעותי בתורה שבעל פה.{{הערה|מתוך דבריו: "הרעיון הגדול של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלימוד וסיומי הרמב"ם, שכל יהודי יעבור מזמן לזמן על תמצית כל התורה שבעל פה וכל דיני והלכות תושבע"פ. ובוודאי שזהו רעיון וחידוש גדול.. אנו תפילה שהקב"ה יאריך ימיו ושנותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, שימשיך בעבודתו הק' להפיץ תורה וקדושה וטהרה בישראל, עד יבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן".}} בחול המועד פסח תשנ"א, ביקר ב[[כפר חב"ד]] והביע הערכה לפעולותיו של הרבי בהפצת המעיינות.{{הערה|מתוך דבריו: "הנני מכוון כנגד המברכים, לצרף בזה את ברכתי, בשמי ובשם הכלל כולו. שכשם שנתקיים בכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א רישא דקרא 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', כה יתן השי"ת ויקוים בו סיפא דקרא 'עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו', ותתחדש כנשר נעוריו לאורך ימים ושנים טובות, עד בוא לציון גואל במהרה בימינו אמן".}} | |||
=== מאמרו על הרבי === | |||
בקובץ ל"ג של "תפארת ישראל רוז'ין", כתב מאמר על הרבי, בו תיאר את תרומתו הרוחנית והמנהיגותית ואת פעילותו בהפצת התורה והיהדות ברחבי העולם.{{הערה|מתוך המאמר: ".. מגדולי ישראל וממנהיגיו בדור האחרון, בולט בגאונותו המפליאה ובקיאותו המדהימה וההיקפית בכל חלקי התורה. מורשתו הרוחנית משתרעת על עשרות כרכים בכל חלקי התורה. נודע במסירות נפשו ובפעילות ללא לאות עבור כלל ישראל, הן בהפצת התורה והיהדות בהיקף הרחב ביותר בכל קצוי תבל, לרבות המקומות הנדחים ביותר, והן בהאצלה מקדושתו ומברכותיו עליהם ונשיאתו את דאגותיהם על לבו הרחום בכל שעות היממה. הוא נערץ ומקודש על כל גדולי ישראל שהביעו את הערכתם ואת התפעלותם מגודל ועוצם עבודתו הקדושה... אדם הגדול בענקים, אשר כל שלושה עמודי העולם נתאחדו בו. עמוד התורה עמוד העבודה ועמוד החסד. אשר כל ימיו ועתותיו בכל שנותיו עלי אדמות, נתונים ומוקדשים לה' ולתורתו, והשליך נפשו מנגד ותוך מאמצים כבירים בכוחות על אנושיים זכה לפעול רבות ונצורות, ולהאיר לבית ישראל באור תורתו וקדושתו, בכל מקומות פזוריהם ונדחיהם... כולם כאחד חשים ומרגישים בנפשם, שאין בכוחנו והשגתנו להעריך אפילו קצות דרכיו הקדושים, של האיש המורם מעם בגדלותו קדושתו וטהרתו. מה נאמר ומה נדבר על הארז הגדול אשר בלבנון כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, הלא אין בידינו שום אפשרות להשיג ולהעריך ולתאר את גודל מעשיו הטובים ופעולותיו הברוכות והפוריות, בקירוב רחוקים לשמירת התורה וקיום המצוות. כי משמיא קא זכו ליה לאותו צדיק להקים עולה של תורה בכל קצוות תבל, ורבבות רבבות מישראל נתקרבו על ידו לאבינו שבשמים... עם כל גדלותו ורוממותו שהעפיל הרים בגובהו, כי בגאונותו בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר, הוא יחיד ומיוחד באופן מדהים. ועם גודל צדקותו ודבקותו בה' יתברך שאין בכוחנו להבינה להשיגה ולתארה. עם כל זה, הנה מתוך אהבתו הגדולה לישראל שהייתה תקועה ומושרשת בלבו הטהור, לאהוב אהבה עזה לכל אשר בשם ישראל יכונה, יורד "מן ההר" ממעלתו הנשגבה והרוממה, "אל העם" לכל שכבותיו, לראות בסבלותם. וכל מעיינות קדשו היו נתונים לכך, איך ובמה לעזור להיטיב ולרומם את הכלל ואת הפרט הן בגשמיות והן ברוחניות... דברי תורתו בכל מקצועות התורה, ובמיוחד בדברי אלקים חיים מתורת הבעל שם טוב ותלמידיו, ותלמידי תלמידיו הקדושים. אשר בכוחם לעורר ולהלהיב בשלהבת הקודש לבית ישראל ולקרבם לה' ולתורתו. וכל הקשורים אל הקודש שואבים קדושה וטהרה מבאר מים חיים הגדול הלזה. וכוח המשלח יפעל בשלוחיו ועוד יזכו להרחיב גבול הקדושה ולחזק יתידות הקודש להרבות פעלים בתורה וביראת ה' טהורה. הרחיבי מקום אהלך ויתידותיך חזקי, עד עמוד כהן לאורים בב"א".}} | |||
== | === ביקור אצל הרבי === | ||
הרב רבינוביץ' ביקר אצל [[הרבי מליובאוויטש]] בחלוקת הדולרים, שם שוחחו על ההבדל בין ברכת הדיוט לברכת ה', והרבי בירך אותו באריכות ימים.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 בביקור אצל הרבי. 28:22]}} | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1KPbGSlAoKBFutNtld_m0KEcyOLRsmaW6/view?usp=sharing בית משיח גליון 513] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־17:36, 30 במאי 2025
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בלשון לא אניציקלופדית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב אפרים פישל רבינוביץ' ((כ"ה בכסלו תרפ"ה - ט"ו סיון תשס"ה) כיהן כראש ישיבת תפארת ישראל רוז'ין בירושלים, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. היה צאצא של רבי יעקב יצחק מפשיסחא, הידוע כ"היהודי הקדוש".
תולדות חיים
נולד בכ"ה כסלו תרפ"ה בעיר העתיקה בירושלים לרב אריה מרדכי רבינוביץ, חסיד בויאן, ולבת שבע. אביו היה נינו של האדמו"ר רבי יהושע אשר מפוריסוב, בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. אמו הייתה בתו של הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם. התחתן עם בתו של הרב משה אהרן סגל.
בשנות הכ' נקרא לכהן בראשות ישיבת טאש בקריית טאש שבקנדה. בשנת תשל"ט חזר לישראל ומונה כראש מתיבתא תפארת ישראל, של חסידות בויאן. בשנת תשמ"ט מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כיהן כרב קהילת צ'ורטקוב באנטוורפן, והיה נוסע לשם בחגי ישראל.
קשר לחב"ד
הרב רבינוביץ' השתתף באופן קבוע באירועי חב"ד, כולל התוועדויות, סיומי הרמב"ם, עצרות וכינוסים.[1] הוא נשא דברים על פעילות חסידי חב"ד ברחבי העולם, והביע הערכה לתרומתם לקירוב יהודים לתורה ולמצוות.[2] בדבריו במרחשוון תש"נ, ציין את תרומת חסידי חב"ד בהפצת המעיינות ובהכנת הדרך לגאולה.[3]
בשנת תשנ"א, השתתף בסיום הרמב"ם בתל אביב, שם שיבח את תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם כחידוש משמעותי בתורה שבעל פה.[4] בחול המועד פסח תשנ"א, ביקר בכפר חב"ד והביע הערכה לפעולותיו של הרבי בהפצת המעיינות.[5]
מאמרו על הרבי
בקובץ ל"ג של "תפארת ישראל רוז'ין", כתב מאמר על הרבי, בו תיאר את תרומתו הרוחנית והמנהיגותית ואת פעילותו בהפצת התורה והיהדות ברחבי העולם.[6]
ביקור אצל הרבי
הרב רבינוביץ' ביקר אצל הרבי מליובאוויטש בחלוקת הדולרים, שם שוחחו על ההבדל בין ברכת הדיוט לברכת ה', והרבי בירך אותו באריכות ימים.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בכינוס הרמב"ם
- ↑ פעם אחת ביטל השתתפותו בשמחה משפחתית כדי להשתתף באירוע של חב"ד.
- ↑ מתוך דבריו: "נפלאתי במאד מהעבודה הנפלאה של חסידי חב"ד לקרב את הרחוקים ולהביא את דבר ה' לכל קצווי הארץ.. הרבי התחיל ונתן את הכח גם לחסידים שלו שיסללו את הדרך למלך המשיח, על ידי שמאירים כל מחשכי ארץ באור התורה "והמצוה.. אתם כולכם צריכים לשמוח על שאתם נמנים על לגיונו של מלך.. הרבי הוא שליח הדורות לסלול את הדרך למלך המשיח.
- ↑ מתוך דבריו: "הרעיון הגדול של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלימוד וסיומי הרמב"ם, שכל יהודי יעבור מזמן לזמן על תמצית כל התורה שבעל פה וכל דיני והלכות תושבע"פ. ובוודאי שזהו רעיון וחידוש גדול.. אנו תפילה שהקב"ה יאריך ימיו ושנותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, שימשיך בעבודתו הק' להפיץ תורה וקדושה וטהרה בישראל, עד יבוא לציון גואל במהרה בימינו אמן".
- ↑ מתוך דבריו: "הנני מכוון כנגד המברכים, לצרף בזה את ברכתי, בשמי ובשם הכלל כולו. שכשם שנתקיים בכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א רישא דקרא 'צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה', כה יתן השי"ת ויקוים בו סיפא דקרא 'עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו', ותתחדש כנשר נעוריו לאורך ימים ושנים טובות, עד בוא לציון גואל במהרה בימינו אמן".
- ↑ מתוך המאמר: ".. מגדולי ישראל וממנהיגיו בדור האחרון, בולט בגאונותו המפליאה ובקיאותו המדהימה וההיקפית בכל חלקי התורה. מורשתו הרוחנית משתרעת על עשרות כרכים בכל חלקי התורה. נודע במסירות נפשו ובפעילות ללא לאות עבור כלל ישראל, הן בהפצת התורה והיהדות בהיקף הרחב ביותר בכל קצוי תבל, לרבות המקומות הנדחים ביותר, והן בהאצלה מקדושתו ומברכותיו עליהם ונשיאתו את דאגותיהם על לבו הרחום בכל שעות היממה. הוא נערץ ומקודש על כל גדולי ישראל שהביעו את הערכתם ואת התפעלותם מגודל ועוצם עבודתו הקדושה... אדם הגדול בענקים, אשר כל שלושה עמודי העולם נתאחדו בו. עמוד התורה עמוד העבודה ועמוד החסד. אשר כל ימיו ועתותיו בכל שנותיו עלי אדמות, נתונים ומוקדשים לה' ולתורתו, והשליך נפשו מנגד ותוך מאמצים כבירים בכוחות על אנושיים זכה לפעול רבות ונצורות, ולהאיר לבית ישראל באור תורתו וקדושתו, בכל מקומות פזוריהם ונדחיהם... כולם כאחד חשים ומרגישים בנפשם, שאין בכוחנו והשגתנו להעריך אפילו קצות דרכיו הקדושים, של האיש המורם מעם בגדלותו קדושתו וטהרתו. מה נאמר ומה נדבר על הארז הגדול אשר בלבנון כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש, הלא אין בידינו שום אפשרות להשיג ולהעריך ולתאר את גודל מעשיו הטובים ופעולותיו הברוכות והפוריות, בקירוב רחוקים לשמירת התורה וקיום המצוות. כי משמיא קא זכו ליה לאותו צדיק להקים עולה של תורה בכל קצוות תבל, ורבבות רבבות מישראל נתקרבו על ידו לאבינו שבשמים... עם כל גדלותו ורוממותו שהעפיל הרים בגובהו, כי בגאונותו בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר, הוא יחיד ומיוחד באופן מדהים. ועם גודל צדקותו ודבקותו בה' יתברך שאין בכוחנו להבינה להשיגה ולתארה. עם כל זה, הנה מתוך אהבתו הגדולה לישראל שהייתה תקועה ומושרשת בלבו הטהור, לאהוב אהבה עזה לכל אשר בשם ישראל יכונה, יורד "מן ההר" ממעלתו הנשגבה והרוממה, "אל העם" לכל שכבותיו, לראות בסבלותם. וכל מעיינות קדשו היו נתונים לכך, איך ובמה לעזור להיטיב ולרומם את הכלל ואת הפרט הן בגשמיות והן ברוחניות... דברי תורתו בכל מקצועות התורה, ובמיוחד בדברי אלקים חיים מתורת הבעל שם טוב ותלמידיו, ותלמידי תלמידיו הקדושים. אשר בכוחם לעורר ולהלהיב בשלהבת הקודש לבית ישראל ולקרבם לה' ולתורתו. וכל הקשורים אל הקודש שואבים קדושה וטהרה מבאר מים חיים הגדול הלזה. וכוח המשלח יפעל בשלוחיו ועוד יזכו להרחיב גבול הקדושה ולחזק יתידות הקודש להרבות פעלים בתורה וביראת ה' טהורה. הרחיבי מקום אהלך ויתידותיך חזקי, עד עמוד כהן לאורים בב"א".
- ↑ בביקור אצל הרבי. 28:22