שכר ועונש: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) =====
-"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א)  כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא).
+"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא).
 ===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' =====
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא"
 א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב.
-במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) –  אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם.
+במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם.
 אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}.